דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

רב"ט שפיר יעקב "שפיק" ז"ל

Shapir Jacob "Sepik"
Shapir Jacob "Sepik"
בן רחל וירוחם
נולד בפולין
ב- תרפ"ח, 1928
יחידות: הגדוד החמישי - "שער הגיא"
בהכשרת גבעת השלושה, הנוער העובד 1948-1949
תפקיד: מ"כ
נפל בקרב במיבצע חורב
ב-ו' טבת תש"ט, 7/1/1949
מקום נפילה: רפיח
מונצח בירושלים - הר הרצל, חלקת נעדרים
בן 21 בנפלו

קורות חיים

יעקב ("שפיק"), בן ירוחם ורחל, נולד בשנת 1928 באוסטרוביץ שבפולין. אחד משארית הפליטה אחרי מלחמת-העולם השניה.
מששוחרר מן המחנה הנאצי, הועבר על-ידי הבריגדה העברית לאיטליה ומשם עלה ארצה ב-1945 עם חברי "דרור" ונכנס למסגרת "עליית-הנוער" בגבעת-השלושה. במשק עבד במטעי הבננות. בשקדנות נכנס לעבודה, ללימודים, גאווה היתה בליבו על ענף המטעים בו עבד.
עם פרוץ מלחמת-השחרור גויס ויצא את המשק. עוד ב-1946 הצטרף ל"הגנה" והשתתף בפעולות החי"ש נגד אצ"ל בפתח-תקוה. בשנת 1947 הצטרף לפלמ"ח, צורף יחד עם חבריו לגדוד בחטיבת "הראל" ושירת בליווי שיירות בדרך תל-אביבִ ירושלים. היה במצור ירושלים והשתתף בקרבות. נשלח לקורס מפקדי כיתות והתמחה בנשק אנטי-טנקי.
נפל במבצע "חורב" במבואות רפיח. אגב סיור בין מכוניות האויב שנפלו לידינו נורה על-ידי חייל מצרי מן המארב ב-7.1.1949. בן 21 בנפלו.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

לזכרו - חבר

(מתוך "פלמ"ח הראל 3 - 29.3.49)

יעקב חברי, קשה לי לחשוב כי אכן נפלת. קשה להחדיר זאת למוחי. אמנם במלחמה אנחנו, אבל קשה לתאר לעצמי כי קציר המות שוב קצר משורותינו את החבר השמיני. הנך עומד עוד לנגד עיני עם החיוך התמידי הנסוך על פניך, עם ההומור המיוחד רק לך. לא אשמע עוד את קריאותיך העליזות לחברה. בקרב נפלת את אדמות הנגב בדמך הרוית. נזכר אני בבואך לגבעה באיזה שקדנות נכנסת לעבודה, ללמודים, באיזה קנאות מלאת הכל המוטל עליך. את גאותך התמימה על ענף המטעים בו עבדת. צחקנו ממך כשאמרת: "אני אצלנו אהיה מנהל ענף המטעים". אבל יחד עם זאת האמנו כי ברצונך העז תגיע לזאת ותהיה מסוגל לזאת. אכן לא תוכל לקיים כבר את משאת נפשך. לא. מה נאמר לאחותך בנכר? היש תנחומים עבורה? נצר ממשפחה ענפה גם הוא נפל. קשה מאד לנו הדבר. בהגשמת חזוננו המשותף נמצא תנחומים.
דמותך תלוה אותנו לנצח.

חבר


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

שבעה לנפילתו

(מתוך "פלמ"ח הראל 3 - 29.3.49)

לשבעה למותו של יעקב שפיר (דברים שנאמרו באזכרה)
בתוך סערת הקרב בין ההתפוצצויות של פצצות ופגזי תותחים הידיעה העצובה השגתנו.
בתוך סערה זו לא ידענו, לא הבחננו עוד מה גדולה היא אבדתנו, מה גדול הכאב; כי מוחנו מהותנו היו נתונים לקרב ולתפקיד. אך שככה סערת הקרב ושקט השתרר בחזית, הרגשנו. מה גדול הוא הכאב: רבים היו מאתנו שכחלום סיוט נראה להם דבר נפילתך; השלנו את עצמנו כי רק נפצעת קשה, ואולי לשבי נפלת, אבל דברי חבריך לכתה עליהם ממונה היית פזרו מחשבות אלו.
ואתה נשארת שם באדמה; ידענו פשר אבדן חבר מהו. יעקב, עשינו הכל למען תת לך הכבוד האחרון לחבר לנשק ולמשק, לחבר לחזון ולהגשמה. אך המלחמה הזו הראתה עד היכן אכזריותה מגיעה. חברך להכשרה רצו לצאת ללב עמדות האויב להוציאך משם ולהביאך למקום, בו את הארץ לאהוב למדת, בו למדת להיות כזה שהיית, אבל לא ניתן לנו הדבר, כי אי אפשר היה. אתה נשאת שם - רוחך תלוה אותנו בכל. בקרב ובבנין. חזוננו השיבולת והחרב שכה הערצת אותו, כה אהבת אותו, יוגשם. דרכינו להגשמה ספוגת דם היא, הנך כבר החבר השמיני מני יקירנו שנפלו למען חרות המולדת.
זכורני היטב את דבריך באספה האחרונה עת התוכחנו אם להצטרף לגוש שבא כבר לנחלה או לצאת כגוף עצמאי, ואז אתה בפשטות אמרת מלים אלה:
"אם חונכנו להתישבות ולבנין ואנו רוצים בזאת, אז לצאת להתישבות ולהתחיל לבד במלאכה". כן יעקב לא ידעת אז כי אתה לא תהיה בין מגשימי דבריך. דבריך יצאו לפועל הם יהיו נר תמיד לפנינו אשר יורו לנו את הדרך לאן...
חלומך יתגשם ובזה נמצא תנחומים.
יהיה זכרך זכור אתנו לנצח.

חברך שרגא ס.


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח