רב"ט קליינמן משה "מושיק" ז"ל

קורות חיים

קליינמן משה ("מושיק") בן אברהם ויהודית. נולד ב-21.2.1929 בכפר-יחזקאל. סיים את בית-הספר העממי בקרית-חיים ובית-הספר התיכוני המקצועי שליד הטכניון בחיפה. אחר-כך למד חשמלאות.
חבר תנועת "גורדוניה", ואחר-כך- "התנועה המאוחדת". חבר גדנ"ע מנעוריו. חבריו תיארוהו: "גבה-קומה, בעלי עיני-תכלת ילדותיות ובהירות. יפה-תואר ועדין-נפש. פיזר יופי סביבו והיה מקובל ואהוב בחברתנו, כולו רצון טוב".
אהב מוסיקה ויסד בקבוצתו ספרית תקליטים. באחד ממכתביו הביתה כתב:"יש לי הרגשה שאני צריך להרבות ולשמוע מוסיקה, כי יכול להיות ויבוא יום שלא אוכל לעשות זאת אם גם ארצה". נתקבל כחניך במעבדת המונים של חברת החשמל לא"י בה עבד משנת 1944 עד שנת 1947, בעבודתו רכש לו יחס של הערכה וחיבה מצד העובדים המבוגרים. בנעוריו השופעים מרץ הביא לכולם רוב שמחה ועליצות. היה שקדן ומסור.
התגייס לפלמ"ח בנובמבר 1947 כחבר ההכשרה המגויסת בקבוצת השרון. בצאתו להכשרה לקח איתו מחפציו שלוש תמונות אהובות: אחת של א.ד.גורדון, שניה של כצנלסון ושלישית של הנגב. בדצמבר 1947 עבר עם קבוצתו לעסלוג'-רביבים. את מרצו של מושיק ואת נכונותו להקרבה עצמית במשך שבעת חדשי שהותו במרחבי הנגב יכולים להעריך רק אלה שהכירוהו מקרוב והיו עדי ראיה לפעילותו. כמה חרד ושמח היה למעט הנשק שהצליח להעביר בשלמות תוך טלטולים רבים מרוחמה ועד בית-אשל ורביבים. בבואו פעם לחופשה מהנגב שאלתו אחותו: "מושיק, האם ברצון תחזור לנגב?", שלח בה מבט מופתע מעיניו הכחולות: "את תשאלי כזאת? ודאי. ברור- ברצון!". באגרותיו היה מרגיע את משפחתו: "אל דאגה, אחזור אליכם שלם ובריא. כי עוד רבה המלאכה לפנינו.. עלינו לבנות את הנגב- ליישבו ולהפרותו, כפי שעשיתם אתם בני העליה השניה והשלישית בעמק הירדן ובעמק יזרעאל".
סיים קורס צלפים ואחר-כך קורס מ"כ-צלפים.
נפצע בכיבוש משטרת עסלוג' ב-15.6.1948. הועבר במטוס לבית-החולים "הדסה" בתל-אביב ומת למחרת היום. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר-יחזקאל.
זכרו הועלה בחוברת "בכפר" הוצ' כפר יחזקאל תשכ"ד.