טוראי ינוביץ דב ברנרד ז"ל

קורות חיים

דב-ברנרד בן פיגה-פאני ומשה-מוריץ סטרול, נולד ברומניה ב-28.2.1928, ז' באדר תרפ"ח. היה הבן השלישי למשפחה בת שישה ילדים, משפחת פועלים קשי-יום, שהתגוררה בדירת חדר וחצי במעונות פועלים בבוקרשט.
אביו חלה ומת משחפת ודב יצא לעבוד במקומו. בחור רזה ועייף, ובכל זאת תמיד עבד. את כל המשכורת שקיבל מסר לאמו.
באותה עת פגש חברים יהודים בני גילו, שצירפו אותו לפעולות של תנועת הנוער. ערב אחד חזר דב מוקדם הביתה והודיע חגיגית: "מחר אני נוסע לארץ ישראל. אל תחפשו אותי, אני אתקשר", ונסע. מרומניה עבר להונגריה, משם לצ'כיה ואחר כך לאוסטריה בדרך לאיטליה.
עם שאר העולים הועבר לקפריסין ועלה לארץ בינואר 1948, לגרעין הכשרה בכפר הרואה. גויס לפלמ"ח באופן רשמי ב-21.4.48 ל"קלט" בכפר יונה. יחד עם שאר המגוייסים הלך ברגל, ועלה בדרך בורמה עד לקרית ענבים. כל אחד קיבל רובה צ'כי. בלילה שבין 28-29.5.48 בקרית ענבים נרשם לגדוד הרביעי.
ב-5.6.48 היתה הפגזה מבנין הרדאר, הוא נפצע בהפגזה והועבר לבית החולים הדסה עקב פציעה קשה בברך. נפטר מפצעיו ב-6.6.1948.
בית החולים לא דיווח עליו כעל חייל ולכן נקבר בקבורה אזרחית בבית הקברות בשייך באדר. ב-1952, הועבר להר המנוחות. בצה"ל הוכרז כנעדר. לבקשת המשפחה שעלתה לארץ, איתרה היחידה לאיתור נעדרים את קברו בהר המנוחות ובשנת 2000 זכה להלוויה צבאית ולקבר צבאי. אחיו אמר בהלוויה: "עמדנו, כל האחים שנותרו בחיים, ובכינו על קברו של אחינו, והרי זה מה שבסך הכל רצינו, אחרי שנות הכאב והתקווה - לבכות על הקבר".