טוראי אדטו שלמה ז"ל

קורות חיים

שלמה אדטו בן יהודה ומזל. נולד בשנת 1925 בעיר אדירנה (אדרינופול) שבתורכיה האירופית. לא ראה טעם בהמשכת חיים גלותיים של ניוון וכניעה ותבע מההורים שירשו לו לעלות ארצה. כשגבר הלחץ על יהודי תורכיה פגה התנגדות הוריו שהתירו לו לעלות, בקוותם שסופו לחזור אליהם. נתקבל לשיירה של "עליית הנוער" ובראשית 1943 הגיע לארץ ברכבת דרך אנטוליה וסוריה.
התחנך ב"הכשרה הנוער" בגבעת-השלושה, הסתגל לעבודה והשתדל להיות כאחד מבני הנוער הארצישראלי. היה מהיוזמים להצטרפות החברה להכשרה מגויסת של "המחנות העולים" במעוז. שם עבד בענף הדיג ונטה שכם בכל התלאות והמבחנים, באימונים, במסעות.
הצטיין באומץ-לב בהתנגשויות עם הערבים. בהתנגשות עם בדווים בשדות, היה פצוע קשה מאוד, והובל לבי"ח. למרות שאיבד דם רב בדרכו לביה"ח, קפץ מן העגלה וללא פחד ומורא התקיף את הבדווים העוברים על פניו, בביה"ח סבל את כאביו בגבורה רבה.
השתתף בעליה לקיבוץ יחיעם. משגמר את ההכשרה הצטרף לקיבוץ בית-הערבה, הסתגל במהרה לקשיי העבודה ודבק בה. התחבב על חבריו בהכשרה ובקיבוץ. את הגעגועים להוריו כבש בלבו, בתקוה שסוף-סוף יבואו גם הם ארצה. ואכן הם באו בזרם העליה מתורכיה למדינת ישראל, אך הוא שוב לא זכה לראותם.
יומיים אחרי קום המדינה, כשהיה הכרח למסור את הקבוץ לידי הלגיון הערבי, התנדב להשתתף בהטלת חמרי-נפץ לתוך הירדן, לבל יפלו בידי האויב. בפעולה זו נפצע קשה בהתפוצצות בערב ה-17 במאי 1948. למחרת הוטס לתל-אביב ושם מת בבית-החולים ב-21.5.1948 ובו ביום הובא לקבורה בנחלת-יצחק.
זכרו הועלה בספר "חבל סדום ציון לנעדרים".