סגן בונהרדי חיים ז"ל
Bonhardi Haim
בן מרגרט ואדוארד-אלפרד
נולד בצ'כוסלובקיה
ב-ט"ו כסלו תרפ"ד, 23/11/1923
עלה ב-פברואר 1939
גוייס ב-1948
שרת בפלמ"ח - חטיבת הנגב
יחידות: חטיבת הנגב
תפקיד: חבלן וסגן מא"ז
נפל בקרב בהגנה על קיבוץ דורות
במלחמת העצמאות
ב-ט"ז אייר תש"ח, 25/5/1948
מקום נפילה: דורות
נקבר בקיבוץ דורות
בן 25 בנפלו
קורות חיים
חיים בן אדוארד-אלפרד ומרגרט. נולד ב-23.11.1923 בטפליץ, בחבל הסודטים אשר בצ'כיה. למד בבית-ספר גרמני עממי ואחר-כך שנים אחדות בבית-ספר תיכון גרמני כילדי שאר המשפחות היהודיות המתבוללות באותה סביבה. אביו המהנדס עבד זמן-מה ברוסיה ובאחת מנסיעותיו לשם לקח אתו את בנו. חיים הצטרף לתנועת-הנוער נצ"ח "תכלת-לבן" . הפסיק את לימודיו ופנה לעבודת-כפיים . כשסופח חבל הסודטים ב-1938 לגרמניה ואביו היה אז ברוסיה, עבר עם אמו ואחיו אל מוראביה. שם מתה אמו לאחר זמן. בדצמבר 1938 הצטרף לקבוצת ההכשרה "מרץ" במחנה ליד ברנו (ברין). בפברואר 1939 עלה ארצה והמשיך את הכשרתו בקבוצת כנרת. ניסה עוד להתחקות על עקבות אביו שנעלם ברוסיה, אך לשווא. כשעמדה קבוצת "מרץ" להתנחל בדורות שבדרום, התנדב להיות אחד משני החברים שעלו הראשונים על הקרקע להכין את ההתנחלות מבחינה משקית וביטחונית. כספורטאי מנעוריו התמסר לכל תפקיד ושקד לבצעו כראוי, וכן כשומר שדות. ערביי הסביבה למדו לכבד את אומץ-לבו . מוכן תמיד לעזור לזולת. חברי המשק חיבבוהו כחבר טוב ומשפיע מביטחונו ומעליזותו על סביבותיו.חיים אהב מסיבות וריקודים והיה גם מדריך ספורט ונתן ידו לקיום טקסים שונים. תמיד השתתף בתהלוכות הביכורים ורכב על סוסתו בראש הרוכבים, נושא דגל בידו. החג האחרון, שבו לקח חלק, היה חג הפסח תש"ח, כאשר יצא יחד עם עוד חברים אל הגבעות סביב למקום הטקס של הבאת העומר. בליל הסדר הופיע עם להקת רוקדים לפני קהל החברים החוגגים, כאשר נשקם בידם.
בימי החיפושים אחר נשק שערכו הבריטים בדורות, נעצר בידם והושם למספר ימים בבית הסוהר בעזה. אם כי היה כבר היה נשוי ואחר-כך גם אב לילד, וידע שהחבלה מלאכה מסוכנת היא, הלך לקורס של חבלה ואחר-כך הדריך והכשיר עשרות צעירים במלאכה זו ומילא תפקיד אחראי של סגן המא"ז בסביבה.
בחורף תש"ח נשא בפשטות ובהתמדה בכל התפקידים שהזמן גרמם, בעבודה ובהגנה ובמגע עם שכנים, בלי לדעת עייפות, יומם ולילה. חבר שספד לו אמר בין השאר: "חיים לא ידע מה זה להתחמק, הוא משך בעול כאשר נדרש, זאת עושים רבים. אך הוא משך בעול מבלי לחשוב על זה כעול - וכאלה יש מעטים. מה שצריך היה לעשות היה מוכן לעשות מתוך הזדהות עם הפעולה. בזה ערכו כמפקד, לא רצה לעשות רושם ולא עשה במיוחד רושם על אלה שלא הכירו אותו. אבל מעודף הביטחון שלו נסך ברגעים הראשונים של מגע איתו בטחון".
ומשהחלה הפלישה המצרית התמסר למיקוש דרכי-הגישה אל המשק, ואף ניסה להתקין "בקבוק מולוטוב" בהרכב חדש. תוך כדי מיקוש הגדר נפצע בהתפוצץ מוקש ונהרג. ב-25.5.1948, כל הלילה עמדו חבריו על יד גווייתו של חיים במשמר כבוד. את קברו חפרו באישון לילה ועם שחר הובא לקבורה במשק דורות. זכרו הועלה בספר "דורות - שנה אחת במלחמה".
הוענקה לו דרגת סגן לפי פקודת מטכ"ל.
אלבום תמונות
רשימות לזכרו
רשימות לזכרו
החורש
הליכתו כחורש. שקט, בטוח, שתי רגליו על הקרקע. בדור מעוצבן תופעה נדירה. כאכר צמוד לאדמה. החורש שואב את כוחו מתוך התלם, משקלו הפנימי איתן גם בשעות משבר, בעיות השמים נפתרות במחזור הטבע.
בתלם יש חיוניות של דרך אשר מאלצת ללכת קדימה. אין לחזר, אין מעשי תעתועים. חיים לא ידע מה זה להתחמק, הוא משך בעול כאשר נדרש; זה עושים רבים. אך הוא משך בעול מבלי לחשב את זה כעול - וכאלה יש מעטים. מה שצריך לעשות היה מוכן לעשות מתוך הזדהות עם הפעולה.
בזה ערכו כמפקד, לא רצה לעשות רושם ולא עשה במיוחד רושם על אלה שלא הכירו אותו. אבל מעודף הבטחון שלו השפיע ברגעים הראשונים של מגע אתו גם בטחון עליך. נהג תמיד לאמר: "לא יכול לקרות שום דבר". והיה משוכנע תמיד שלא יקרה כלום. ופעל בגלל זה מתוך שלוה נפשית להפליא.
עוד דרך רבה לפנינו. אבד לנו חבר, שידענו שברגע קשה נוכל לסמוך עליו והוא משען לאחרים. נזכור את דמותו כדמות אכר לוחם ואח קרוב.
ראובן ר.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח
בתלם יש חיוניות של דרך אשר מאלצת ללכת קדימה. אין לחזר, אין מעשי תעתועים. חיים לא ידע מה זה להתחמק, הוא משך בעול כאשר נדרש; זה עושים רבים. אך הוא משך בעול מבלי לחשב את זה כעול - וכאלה יש מעטים. מה שצריך לעשות היה מוכן לעשות מתוך הזדהות עם הפעולה.
בזה ערכו כמפקד, לא רצה לעשות רושם ולא עשה במיוחד רושם על אלה שלא הכירו אותו. אבל מעודף הבטחון שלו השפיע ברגעים הראשונים של מגע אתו גם בטחון עליך. נהג תמיד לאמר: "לא יכול לקרות שום דבר". והיה משוכנע תמיד שלא יקרה כלום. ופעל בגלל זה מתוך שלוה נפשית להפליא.
עוד דרך רבה לפנינו. אבד לנו חבר, שידענו שברגע קשה נוכל לסמוך עליו והוא משען לאחרים. נזכור את דמותו כדמות אכר לוחם ואח קרוב.
ראובן ר.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח
רשימות לזכרו
דברים שנאמרו בשעת גילוי המצבה
סגן מפקד האזור, קצין חבלנים, מדריך נשק וחבלה לעשרות רבות של צעירים, איש המוכתרות ושומר שדות,
ומעל כל אלה חבר יקר וקרוב לרבים ונאמן פשוטו כמשמעו למשקו ואיזורו - כך נזכור בך היום.
באותם הימים אשר נראים לנו היום הרבה יותר משנה אחת בלבד, ימי הפלישה המצרית היית אחד מאלה המעטים אשר ידעו מיד את מלאכתם ואת מקומם, ואשר בבטחונם ובאמונתם בנצחון המהיר והמכריע הפתיעו לא פעם את סביבתם.
מראשית המאורעות נשאת בעול תפקיד הבטחון והקשר עם הערבים. בקורסים לחבלנים הדרכת, הלכת להדריך נערים רבים אשר טרם ידעו קשת ואשר אתה ללא כל ספק נתת את חלקך הגדול להכשרתם הצבאית ואולי אף להתנהגותם בסכנת חיים. ללא ריטון וללא סירוב מלאת כל משימה כאשר נדרש. באותה פשטות חזרת שוב, השתתפת בישיבות ועדת הבטחון והמזכירות, עבדת ללא ליאות, רכבת בשדות, המשכת בקשרים, הנחת מוקשים, עודדת, זרעת סביבך בטחון. ובאותם ימים של 21-24 למאי, בימים שאדמת דורות רעדה מהפגזת יד מרדכי ומההפצצות סביב, זקוף קומה ומלא בטחה נשארת.
מי יספר עלילות איש בטחון אפור מן ההגנה, חבר משק בנגב במשך שנים ואחר כך במשך שבועות וימים אלה? חייך כפי שהלכת בהם בגאוה בפשטות וברוב מעש נותנים תשובה לצבור זה הנאסף כאן.
את זכרך ואת זכר יתר החברים אשר נפלו במלמתנו אנו חייבים להעלות לכבודם של חברים יקרים אשר אינם עוד, אלא גם למעננו ולמען בנינו, על מנת שלא נשכח אף לרגע קט כי בזכות דם, דם רב, הננו יושבים כאן בדורות ובארץ כולה.
ובזאת נכבד את זכרך!
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח
באותם הימים אשר נראים לנו היום הרבה יותר משנה אחת בלבד, ימי הפלישה המצרית היית אחד מאלה המעטים אשר ידעו מיד את מלאכתם ואת מקומם, ואשר בבטחונם ובאמונתם בנצחון המהיר והמכריע הפתיעו לא פעם את סביבתם.
מראשית המאורעות נשאת בעול תפקיד הבטחון והקשר עם הערבים. בקורסים לחבלנים הדרכת, הלכת להדריך נערים רבים אשר טרם ידעו קשת ואשר אתה ללא כל ספק נתת את חלקך הגדול להכשרתם הצבאית ואולי אף להתנהגותם בסכנת חיים. ללא ריטון וללא סירוב מלאת כל משימה כאשר נדרש. באותה פשטות חזרת שוב, השתתפת בישיבות ועדת הבטחון והמזכירות, עבדת ללא ליאות, רכבת בשדות, המשכת בקשרים, הנחת מוקשים, עודדת, זרעת סביבך בטחון. ובאותם ימים של 21-24 למאי, בימים שאדמת דורות רעדה מהפגזת יד מרדכי ומההפצצות סביב, זקוף קומה ומלא בטחה נשארת.
מי יספר עלילות איש בטחון אפור מן ההגנה, חבר משק בנגב במשך שנים ואחר כך במשך שבועות וימים אלה? חייך כפי שהלכת בהם בגאוה בפשטות וברוב מעש נותנים תשובה לצבור זה הנאסף כאן.
את זכרך ואת זכר יתר החברים אשר נפלו במלמתנו אנו חייבים להעלות לכבודם של חברים יקרים אשר אינם עוד, אלא גם למעננו ולמען בנינו, על מנת שלא נשכח אף לרגע קט כי בזכות דם, דם רב, הננו יושבים כאן בדורות ובארץ כולה.
ובזאת נכבד את זכרך!
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח
רשימות לזכרו
לדמותו של חיים
קשה לתאר דבר המסובב אותנו, חברים וידידים שאנו חיים אתם - וכן הדבר עם חיים. עדיין אני רואה את עיניו הטובות הנאמנות, מרגיש את לחיצת ידו החזקה, את קולו העליז השופע תמיד בטחון, וקשה להאמין שכל אלה כבר הופעות ולא תחזורנה לעולם.
חיים בהתנהגותו ובהופעתו שם לאל כל עלילה על היהודי החלש ומוג הלב, עיניו הבהירות ששפעו תמיד אור הביעו עוז רוח ואומץ לב, ואין פלא בכך שאחד משטחי ההתעסקות החשובים בחייו היה הספורט, בו הצטיין עוד בהיותו נער. וכך הכרתיו בעודו בחוץ לארץ - חזק, זריז, חביב על כל חבריו ותמיד מוכן לעזרה. הכניסה לעבודה ולחיים הארצישראליים לא הקשתה עליו והנער שנולד וחי את ילדותו בעיר התקשר כאן בארץ חיש אל החלקאות והטבע. באמונים שאז התנהלו עוד בחשאי הצטיין חיים, וכאשר בהצטרפותנו לדורות, ההתישבות החדשה, נדרשו שני מתנדבים שיקדימו את הליכת החברה כולה - חיים אחד מהם. ומאז הוא נכנס לעניני שמירה והגנה, שבהם מלא את תפקידיו במסירות עד יומו האחרון - המר. תפקידים שביצועם הקשה על אחרים, נעשו על ידי חיים בקלות ובהצלחה. השכנים בסביבה הקרובה ורחוקה כבדו את שומר השדות בהיר השער, אשר בהופעתו סימל להם יהודי גאה שפניו תמיד לשלום.
עם פרוץ המלחמה אנו מוצאים את חיים עומד עם המכוונים את הגנת המקום, אחד המעטים שידעו את הסכנה הרבה שאנו הולכים לקראתה והוא מקדיש את רוב זמנו ומרצו להפיכת ישובנו למבצר, ובתפקיד זה הוא גם כרע - נפל, מסור ונאמן עד לרגע האחרון.
חנן ג.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח
חיים בהתנהגותו ובהופעתו שם לאל כל עלילה על היהודי החלש ומוג הלב, עיניו הבהירות ששפעו תמיד אור הביעו עוז רוח ואומץ לב, ואין פלא בכך שאחד משטחי ההתעסקות החשובים בחייו היה הספורט, בו הצטיין עוד בהיותו נער. וכך הכרתיו בעודו בחוץ לארץ - חזק, זריז, חביב על כל חבריו ותמיד מוכן לעזרה. הכניסה לעבודה ולחיים הארצישראליים לא הקשתה עליו והנער שנולד וחי את ילדותו בעיר התקשר כאן בארץ חיש אל החלקאות והטבע. באמונים שאז התנהלו עוד בחשאי הצטיין חיים, וכאשר בהצטרפותנו לדורות, ההתישבות החדשה, נדרשו שני מתנדבים שיקדימו את הליכת החברה כולה - חיים אחד מהם. ומאז הוא נכנס לעניני שמירה והגנה, שבהם מלא את תפקידיו במסירות עד יומו האחרון - המר. תפקידים שביצועם הקשה על אחרים, נעשו על ידי חיים בקלות ובהצלחה. השכנים בסביבה הקרובה ורחוקה כבדו את שומר השדות בהיר השער, אשר בהופעתו סימל להם יהודי גאה שפניו תמיד לשלום.
עם פרוץ המלחמה אנו מוצאים את חיים עומד עם המכוונים את הגנת המקום, אחד המעטים שידעו את הסכנה הרבה שאנו הולכים לקראתה והוא מקדיש את רוב זמנו ומרצו להפיכת ישובנו למבצר, ובתפקיד זה הוא גם כרע - נפל, מסור ונאמן עד לרגע האחרון.
חנן ג.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח
רשימות לזכרו
חיים איננו
קשה לתפוס את המחשבה הזו וקשה יותר לאיש אשר עבד במחיצתו במשך שנים עבודה משותפת. ועל כל צעד ושעל נפגשים בדברים המעלים את זכרו ופונים אליך בשאלה, האם זו אמת?
הנה האוכף והשוקיים שחים לא קשר אותם מעולם, כי לרכב הוא ידע. והנה המקום בו חכינו לעדרים, ושם תפשנו פרה וכאן כבשים והנה חיים תפס את הערבי גונב התבואה, ובדרך זו רכבנו לבדיר וכאן לכופכה. שם מתחת לעצים בואדי עמדנו בגשם ברוכבנו ליד-מרדכי, זאת יד מרדכי. והנה אחד משכנינו. פעמים אין ספור ישבנו באוהלו - יחד כבר לא נשב. ואחרי ששואלים לשלומי, שואלים לשלומך והמלה אינה רוצה לצאת מפי ואני עונה כמקודם: "אל חמדוללה", וכששואלים מדוע אינך בא, אזי אני עונה כי הנך עסוק. אך גמרת את עבודתך, יותר מדי מהר גמרת אותה ועתה אתה נח ומשקיף על שדותיך. אין עדרים ואין ערבים, השדות שלוים. תנוח!
אריה פ.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח
הנה האוכף והשוקיים שחים לא קשר אותם מעולם, כי לרכב הוא ידע. והנה המקום בו חכינו לעדרים, ושם תפשנו פרה וכאן כבשים והנה חיים תפס את הערבי גונב התבואה, ובדרך זו רכבנו לבדיר וכאן לכופכה. שם מתחת לעצים בואדי עמדנו בגשם ברוכבנו ליד-מרדכי, זאת יד מרדכי. והנה אחד משכנינו. פעמים אין ספור ישבנו באוהלו - יחד כבר לא נשב. ואחרי ששואלים לשלומי, שואלים לשלומך והמלה אינה רוצה לצאת מפי ואני עונה כמקודם: "אל חמדוללה", וכששואלים מדוע אינך בא, אזי אני עונה כי הנך עסוק. אך גמרת את עבודתך, יותר מדי מהר גמרת אותה ועתה אתה נח ומשקיף על שדותיך. אין עדרים ואין ערבים, השדות שלוים. תנוח!
אריה פ.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח