רב"ט הררי משה ז"ל
Harari Moshe
בן לאה וישראל
נולד בפולין
ב-י' תשרי תרפ"ז, 18/9/1926
עלה ב-1936
גוייס ב-1945
שרת בפלמ"ח
יחידות: הגדוד הראשון, חטיבת יפתח, פל' א'
בהכשרת תל-יוסף
תפקיד: מפקד כיתה - מ"כ
נפל בקרב
במלחמת העצמאות
ב-ג' סיוון תש"ח, 10/6/1948
מקום נפילה: גזר
נקבר בגזר
בן 21 בנפלו
קורות חיים
משה בן ישראל ולאה. נולד ביום-הכיפורים י' בתשרי תרפ"ז, 18 בספטמבר 1926 בזארמבי-קושצ'לני שבפולין. למד ב"חדר" ובבית-ספר פולני. נתייתם מאביו בילדותו וב-1936 עלה עם אמו אל אחיו ואחותו בקבוצת "החוגים" שברעננה.כעבור חודש כבר דיבר עברית ורכב יום יום על חמור, ללמוד בבית-החינוך בכפר מל"ל. משעלתה קבוצת "החוגים" להתנחל במעוז-חיים ושם לא הייתה כיתה מתאימה לו בבית-הספר, נשלח ללמוד בתל-יוסף.
הילד הקטן והנפחד התערה מיד בחיי החברה החדשה וגדל לעלם חסון. הצליח בלימודים ובספורט והיה מראשי הפעילים ב"חברת-הנוער". בשעה שחבריו ביקרו אצל הוריהם הוא בילה בחדר-הקריאה של המבוגרים ואחר-כך נעשה בן-בית אצל אחת המשפחות שקירבה אותו מאד.
בעבודת המשק מצא את מקומו ברפתנות והתמסר לה. אחרי גמר כיתות-ההמשך התגייס לפלמ"ח ושרת בפלוגה א' בגדוד הראשון. השתתף בפיצוץ הרדאר על הכרמל נפצע בידו, ולקח חלק גם במבצעים אחרים בימי המאבק. גמר קורס מ"כ והיה למדריך חביב על חניכיו ומפקדיו. משה עבר להיות מפקד כיתה של הכשרת הגוברים בקיבוץ יגור. בחורף תש"ח השתתף בהרבה מבצעים, ביניהם בפעולות עונשין על בלאד א-שייך, באזור שפרעם, בדרך נצרת חיפה ולאחרונה בכפר קנה, שם נפצע ברגלו ונשלח להחלמה בתל-יוסף. בתקופה זו שירת בפעולה אנטי-אווירית ובהדרכת טירונים. עוד לפני החלמתו הגמורה חזר לגדודו בחטיבת "יפתח", כי לא יכול "להרקיב" בשלווה בשעה שחבריו נלחמים ונופלים.
עד להבראתו השלמה הועסק באימון טירונים בקבאב ליד רמלה. בשעת האימונים באזור קבוצת גזר הוקף פתאום המקום על-ידי כוח גדול של הלגיון במשוריינים ומאות חיילים, וכנגדם רק חברי המשק. משה בראש הכיתה מיהרו לקיבוץ והצטרפו אל המגינים. הודות לפעולת כיתת הפלמ"ח בפיקודו של משה, נמנעה התפרצות מידית של חיל הרגלים הערבי ועל אף החיפוי הכבד נאלצו לסגת שלוש פעמים מחמת אש רובי הכיתה.
מגיני העמדות בגזרות האחרות נטשו עמדה אחר עמדה. רק כיתת הפלמ"ח המשיכה ללחום בקטע המסוכן ביותר. משה החליט לא לסגת - יהיה אשר יהיה. כי ידע: עם נטישת עמדת הכיתה יחדור האויב מיד למרכז הנקודה. למעלה משעתיים עמדו החברים בקרב פנים אל פנים עם האויב, ונלחמו עד הרגע האחרון. גופותיהם נמצאו מוטלות בחפירת המגן זו ליד זו.
משה נפצע קשה וללא עזרה הגיע לבדו אל מקלט העזרה הראשונה. כשאפסה כל תקווה להחזיק מעמד יצא חבוש ובידו כילה לבנה על חוד רובה, להודיע על כניעה ולמנוע טבח. נפגע ביריה (לפי העדויות, על ידי קצין בריטי של הלגיון) ונפל ב- 10.6.1948. נקבר בגזר.
אלבום תמונות
מפרי עטו
ממכתביו (תאריך 16.2.48)
ממכתביו (תאריך 2.8.47)
ממכתביו (תאריך 2.8.47)
ממכתביו (תאריך 9.9.47)
ממכתביו (תאריך 9.9.47)
ממכתביו מיגור (תאריך 29.12.47)
ממכתביו מיגור (תאריך 9.7.48)
ממכתביו מיגור (תאריך 9.7.48)
ממכתביו (תאריך 21.7.47)
ממכתביו לאמא והמשפחה
ממכתביו (תאריך 17.12.46)
ממכתביו
ממכתביו
ממכתביו (תאריך 24.12.47)
ממכתביו (תאריך 18.7.46)
ממכתביו
ממכתביו המשך 2
ממכתביו
ממכתביו המשך 2
ממכתביו המשך 3
ממכתביו לנמרוד (12.12.43)
ממכתביו לנמרוד (12.12.43 המשך)
ממכתביו לנמרוד (15.3.44)
ממכתביו לנמרוד (15.3.44 המשך)
ממכתביו לנמרוד (18.1.43)
ממכתביו לנמרוד (18.1.43 המשך)
ממכתביו לנמרוד (18.11.47)
ממכתביו לנמרוד (25.11.43)
ממכתביו לנמרוד (28.5.43 )
ממכתביו לנמרוד (28.5.43 המשך)
ממכתביו לנמרוד (30.11.43)
ממכתביו לנמרוד (8.1.43)
ממכתביו לנמרוד (ה' תשרי תש"ד(
ממכתביו לנמרוד (ה' תשרי תש"ד)
ממכתביו לנמרוד (יג אדר תש"ג)
ממכתביו לנמרוד (יג אדר תש"ג המשך)
ממכתביו (מתל יוסף)
ממכתביו לנמרוד (מתל יוסף)
ממכתביו (שבועות תש"ג)
ממכתביו (שבועות תש"ג המשך)
ממכתביו (תש"ג)
ממכתביו (תש"ג -המשך)
ממכתביו
ממכתביו (המשך)
ממכתביו ( כ"ה שבט תש"ג)
ממכתביו (כ"ה שבט תש"ג -המשך)
מפרי עטו
מכתב לימימה
דצמבר 1947
לימימה רב שלומות!
את בודאי כועסת שלא כתבתי במשך כל הזמן וביחוד בזמן כזה. במידה ידועה כעסך צודק אך יש סיבות לכך והן ידועות - ואני - - -באתי לראותך, אמנם, לא באופן מיוחד (כי דבר זה לא ניתן עכשיו, אלא לבקר את - - - ) אולם ברגע האחרון לא יצא הדבר לפועל והייתי צריך לצאת לשמירה לאחד ה'חורים'. ימימה, את מוכרחה לבוא הנה לבקר אותי, אני פשוט מתגעגע, ולך הרבה יותר קל לעשות זאת. אני כשלעצמי מרגיש עצמי בטוב ועדיין חי, אלא שהחיים יצאו ממסלולם הרגיל והושבתו לגמרי. אתה חי בתוך בליל של סידורים ומעשים ואינך חש את המסגרת היומיומית הרגילה - לא בעבודה, לא בשינה ואפילו לא באוכל, - פשוט חי חיי-צועני. או משהו שמבטא יותר. אבל העבודה כשלעצמה נותנת את סיפוקה ואינני מתלונן על כך. תאמיני, שאני חולם ומתגעגע לפרה חולבת, לארוחת בוקר של רפתנים, למקלחת שלאחרי העבודה ולחולצה רוסית של המחזור. לכאורה זה ייראה לך פשוט ואולי אפילו מצחיק, אך זה פשוט ככה. על כל פנים ישנם רגעים, שמזכירים לי זאת, בשעה שאני מקבל יומן מהמשק עם כמה מלים כתובות ערבית על ידי נ' או חבילה זעירה שלא תכנה הכלכלי הוא החשוב (זה לא חסר לי) אלא, עצם הדבר ובעיקר הפתק הזעיר שבתוכו, עם כמה מלים חמות מחנה'לה ומעוד כמה מהחבריא.
ימימה קצת השתפכתי ועתה די! ממך אני רוצה שתבקריני (הן תאחרי את המועד) ולפחות כתבי קצת, וברציפות! לאמא תגידי שלא תדאג! שלום, שלום ולהתראות.
שלך,
מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
לימימה רב שלומות!
את בודאי כועסת שלא כתבתי במשך כל הזמן וביחוד בזמן כזה. במידה ידועה כעסך צודק אך יש סיבות לכך והן ידועות - ואני - - -באתי לראותך, אמנם, לא באופן מיוחד (כי דבר זה לא ניתן עכשיו, אלא לבקר את - - - ) אולם ברגע האחרון לא יצא הדבר לפועל והייתי צריך לצאת לשמירה לאחד ה'חורים'. ימימה, את מוכרחה לבוא הנה לבקר אותי, אני פשוט מתגעגע, ולך הרבה יותר קל לעשות זאת. אני כשלעצמי מרגיש עצמי בטוב ועדיין חי, אלא שהחיים יצאו ממסלולם הרגיל והושבתו לגמרי. אתה חי בתוך בליל של סידורים ומעשים ואינך חש את המסגרת היומיומית הרגילה - לא בעבודה, לא בשינה ואפילו לא באוכל, - פשוט חי חיי-צועני. או משהו שמבטא יותר. אבל העבודה כשלעצמה נותנת את סיפוקה ואינני מתלונן על כך. תאמיני, שאני חולם ומתגעגע לפרה חולבת, לארוחת בוקר של רפתנים, למקלחת שלאחרי העבודה ולחולצה רוסית של המחזור. לכאורה זה ייראה לך פשוט ואולי אפילו מצחיק, אך זה פשוט ככה. על כל פנים ישנם רגעים, שמזכירים לי זאת, בשעה שאני מקבל יומן מהמשק עם כמה מלים כתובות ערבית על ידי נ' או חבילה זעירה שלא תכנה הכלכלי הוא החשוב (זה לא חסר לי) אלא, עצם הדבר ובעיקר הפתק הזעיר שבתוכו, עם כמה מלים חמות מחנה'לה ומעוד כמה מהחבריא.
ימימה קצת השתפכתי ועתה די! ממך אני רוצה שתבקריני (הן תאחרי את המועד) ולפחות כתבי קצת, וברציפות! לאמא תגידי שלא תדאג! שלום, שלום ולהתראות.
שלך,
מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
ממכתביו (תאריך 16.2.48)
ממכתביו (תאריך 2.8.47)
ממכתביו (תאריך 2.8.47)
ממכתביו (תאריך 9.9.47)
ממכתביו (תאריך 9.9.47)
ממכתביו מיגור (תאריך 29.12.47)
ממכתביו מיגור (תאריך 9.7.48)
ממכתביו מיגור (תאריך 9.7.48)
ממכתביו (תאריך 21.7.47)
ממכתביו לאמא והמשפחה
ממכתביו (תאריך 17.12.46)
ממכתביו
ממכתביו
ממכתביו (תאריך 24.12.47)
ממכתביו (תאריך 18.7.46)
ממכתביו
ממכתביו המשך 2
ממכתביו
ממכתביו המשך 2
ממכתביו המשך 3
ממכתביו לנמרוד (12.12.43)
ממכתביו לנמרוד (12.12.43 המשך)
ממכתביו לנמרוד (15.3.44)
ממכתביו לנמרוד (15.3.44 המשך)
ממכתביו לנמרוד (18.1.43)
ממכתביו לנמרוד (18.1.43 המשך)
ממכתביו לנמרוד (18.11.47)
ממכתביו לנמרוד (25.11.43)
ממכתביו לנמרוד (28.5.43 )
ממכתביו לנמרוד (28.5.43 המשך)
ממכתביו לנמרוד (30.11.43)
ממכתביו לנמרוד (8.1.43)
ממכתביו לנמרוד (ה' תשרי תש"ד(
ממכתביו לנמרוד (ה' תשרי תש"ד)
ממכתביו לנמרוד (יג אדר תש"ג)
ממכתביו לנמרוד (יג אדר תש"ג המשך)
ממכתביו (מתל יוסף)
ממכתביו לנמרוד (מתל יוסף)
ממכתביו (שבועות תש"ג)
ממכתביו (שבועות תש"ג המשך)
ממכתביו (תש"ג)
ממכתביו (תש"ג -המשך)
ממכתביו
ממכתביו (המשך)
ממכתביו ( כ"ה שבט תש"ג)
ממכתביו (כ"ה שבט תש"ג -המשך)
מפרי עטו
מכתב מיגור
יגור 27.1.48
לימימה -שלומות רבים!
אין לתאר את עצם השמחה בקבלי כל כך הרבה מכתבים (ודברים טובים!) מהבית. לחברה שלי נתתי ל'זלול' ואני שקעתי בקריאה ורק לאחר זאת הצטרפתי לחנגא. יתכן שאינני כל כך בסדר, אבל החברים השתלטו על החבילה וגמרוה ולאסף המסכן לא השאירו מאומה זולת קופסת גפרורים ומשחת שינים וסבון, שהיו בפנים. כמובן שהצחוק היה רב. כן ימימה, התרגלנו לצחוק יומיים לאחר הלוויה, ועורכים 'קומזיץ' עם קריאה בעיתון על נפול חברים. לו היינו שוקעים באבל על כל חבר הנופל ובמצבי-רוח שבעקבותיהם, היה מצבנו רע מאוד וטוב שקצת מתאוששים לאחר כל מכה (אם כי בקושי רב) - - -
אחיך,
מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
לימימה -שלומות רבים!
אין לתאר את עצם השמחה בקבלי כל כך הרבה מכתבים (ודברים טובים!) מהבית. לחברה שלי נתתי ל'זלול' ואני שקעתי בקריאה ורק לאחר זאת הצטרפתי לחנגא. יתכן שאינני כל כך בסדר, אבל החברים השתלטו על החבילה וגמרוה ולאסף המסכן לא השאירו מאומה זולת קופסת גפרורים ומשחת שינים וסבון, שהיו בפנים. כמובן שהצחוק היה רב. כן ימימה, התרגלנו לצחוק יומיים לאחר הלוויה, ועורכים 'קומזיץ' עם קריאה בעיתון על נפול חברים. לו היינו שוקעים באבל על כל חבר הנופל ובמצבי-רוח שבעקבותיהם, היה מצבנו רע מאוד וטוב שקצת מתאוששים לאחר כל מכה (אם כי בקושי רב) - - -
אחיך,
מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
ממכתביו (תאריך 16.2.48)
ממכתביו (תאריך 2.8.47)
ממכתביו (תאריך 2.8.47)
ממכתביו (תאריך 9.9.47)
ממכתביו (תאריך 9.9.47)
ממכתביו מיגור (תאריך 29.12.47)
ממכתביו מיגור (תאריך 9.7.48)
ממכתביו מיגור (תאריך 9.7.48)
ממכתביו (תאריך 21.7.47)
ממכתביו לאמא והמשפחה
ממכתביו (תאריך 17.12.46)
ממכתביו
ממכתביו
ממכתביו (תאריך 24.12.47)
ממכתביו (תאריך 18.7.46)
ממכתביו
ממכתביו המשך 2
ממכתביו
ממכתביו המשך 2
ממכתביו המשך 3
ממכתביו לנמרוד (12.12.43)
ממכתביו לנמרוד (12.12.43 המשך)
ממכתביו לנמרוד (15.3.44)
ממכתביו לנמרוד (15.3.44 המשך)
ממכתביו לנמרוד (18.1.43)
ממכתביו לנמרוד (18.1.43 המשך)
ממכתביו לנמרוד (18.11.47)
ממכתביו לנמרוד (25.11.43)
ממכתביו לנמרוד (28.5.43 )
ממכתביו לנמרוד (28.5.43 המשך)
ממכתביו לנמרוד (30.11.43)
ממכתביו לנמרוד (8.1.43)
ממכתביו לנמרוד (ה' תשרי תש"ד(
ממכתביו לנמרוד (ה' תשרי תש"ד)
ממכתביו לנמרוד (יג אדר תש"ג)
ממכתביו לנמרוד (יג אדר תש"ג המשך)
ממכתביו (מתל יוסף)
ממכתביו לנמרוד (מתל יוסף)
ממכתביו (שבועות תש"ג)
ממכתביו (שבועות תש"ג המשך)
ממכתביו (תש"ג)
ממכתביו (תש"ג -המשך)
ממכתביו
ממכתביו (המשך)
ממכתביו ( כ"ה שבט תש"ג)
ממכתביו (כ"ה שבט תש"ג -המשך)
מפרי עטו
פתק מהאח
9.3.48
רב שלומות! הבטחתי לשגר לך לפרקים איזה פתק ואני ממלא את ההבטחה על אף השעה המאוחרת ועל אף העייפות הרבה. רק עתה כתבתי מכתב לאמא ברעננה, המכתב האחרון, שקיבלתי ממנה מצא מאוד חן בעיני בגלל הנימה המפתיעה שבו. אמא שלנו נעשתה גיבורה ובמקום לכתוב כמו כל האמהות, שבכל מכתביהן אומרות רק 'בריאות' 'שמור על עצמך' 'אל תקפוץ ראשון לאש' 'אל תצא מהגדר' וכו' וכו' היא מסיימת את מכתבה במלה 'תצליח'. וזה דבר חדש אצל אמא שלנו ודבר, שמאוד מצא חן בעיני. אכן, הצלחנו קצת ל'חנך' אותה ברוח שלנו אם כי אני בטוח שהיא דואגת כמו שהיא יודעת לדאוג מימים ימימה. אבל טוב לראות, שהיא מתגברת על עצמה (ואפילו אך כלפי חוץ) - - -
שלכם,
מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
רב שלומות! הבטחתי לשגר לך לפרקים איזה פתק ואני ממלא את ההבטחה על אף השעה המאוחרת ועל אף העייפות הרבה. רק עתה כתבתי מכתב לאמא ברעננה, המכתב האחרון, שקיבלתי ממנה מצא מאוד חן בעיני בגלל הנימה המפתיעה שבו. אמא שלנו נעשתה גיבורה ובמקום לכתוב כמו כל האמהות, שבכל מכתביהן אומרות רק 'בריאות' 'שמור על עצמך' 'אל תקפוץ ראשון לאש' 'אל תצא מהגדר' וכו' וכו' היא מסיימת את מכתבה במלה 'תצליח'. וזה דבר חדש אצל אמא שלנו ודבר, שמאוד מצא חן בעיני. אכן, הצלחנו קצת ל'חנך' אותה ברוח שלנו אם כי אני בטוח שהיא דואגת כמו שהיא יודעת לדאוג מימים ימימה. אבל טוב לראות, שהיא מתגברת על עצמה (ואפילו אך כלפי חוץ) - - -
שלכם,
מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
ממכתביו (תאריך 16.2.48)
ממכתביו (תאריך 2.8.47)
ממכתביו (תאריך 2.8.47)
ממכתביו (תאריך 9.9.47)
ממכתביו (תאריך 9.9.47)
ממכתביו מיגור (תאריך 29.12.47)
ממכתביו מיגור (תאריך 9.7.48)
ממכתביו מיגור (תאריך 9.7.48)
ממכתביו (תאריך 21.7.47)
ממכתביו לאמא והמשפחה
ממכתביו (תאריך 17.12.46)
ממכתביו
ממכתביו
ממכתביו (תאריך 24.12.47)
ממכתביו (תאריך 18.7.46)
ממכתביו
ממכתביו המשך 2
ממכתביו
ממכתביו המשך 2
ממכתביו המשך 3
ממכתביו לנמרוד (12.12.43)
ממכתביו לנמרוד (12.12.43 המשך)
ממכתביו לנמרוד (15.3.44)
ממכתביו לנמרוד (15.3.44 המשך)
ממכתביו לנמרוד (18.1.43)
ממכתביו לנמרוד (18.1.43 המשך)
ממכתביו לנמרוד (18.11.47)
ממכתביו לנמרוד (25.11.43)
ממכתביו לנמרוד (28.5.43 )
ממכתביו לנמרוד (28.5.43 המשך)
ממכתביו לנמרוד (30.11.43)
ממכתביו לנמרוד (8.1.43)
ממכתביו לנמרוד (ה' תשרי תש"ד(
ממכתביו לנמרוד (ה' תשרי תש"ד)
ממכתביו לנמרוד (יג אדר תש"ג)
ממכתביו לנמרוד (יג אדר תש"ג המשך)
ממכתביו (מתל יוסף)
ממכתביו לנמרוד (מתל יוסף)
ממכתביו (שבועות תש"ג)
ממכתביו (שבועות תש"ג המשך)
ממכתביו (תש"ג)
ממכתביו (תש"ג -המשך)
ממכתביו
ממכתביו (המשך)
ממכתביו ( כ"ה שבט תש"ג)
ממכתביו (כ"ה שבט תש"ג -המשך)
תעודות וחפצים
אישור רפואי על פציעתו
אישור רפואי על פציעתו
תעודה משנת תש"א שליש א'
תעודה משנת תש"ב שליש א'
תעודה משנת תש"ב שליש ב'
תעודה משנת תש"ב שליש ג'
תעודה משנת תש"ג
רשימות לזכרו
רשימות לזכרו
משהל'ה איננו
משהל'ה איננו!
"משהל'ה איננו" אני שומעת ולא שומעת, אין המלה איננו משכנעת אותי שבאמת נפל - איננו, נפל ואיננו. ושוב לא נראה אותו זקוף וצעיר.
"נפל" מלה אחת והיא אומרת, שהחיים הצעירים האלה אבדו, אבדו לגמרי. ופתע נראה כל הסובב מאיים, והמות נראה קרוב עד מאוד, ורשימות ההרוגים שבעיתון, שהייתי קוראת אותן, כך במעוף מתוך ניסיון לדובב את השמות הזרים והרחוקים, נראות באור בהיר ואיום, כלם כלם, מיני משהל'ה כאלה, חולמים על העתיד ורוצים לחיות, רוצים מאוד! והמלה נפל מסיימת הכל, מכריתה תקוות ומאווים רבים כל כך לחיים לאהבה.
ומתבהרת אמת קשה וכבדה, שהרבה שולם במלחמתנו לעצמאותנו וחשש מאיים בפני מה שעוד עלולים אנו לשלם.
עודני זוכרת את משהל'ה הגדול ברעננה
אנחנו בני 5-6 והוא בן 10 והוא 'השופט' ואמרותיו הן משהו מוחלט ובלתי מעורער, משהל'ה אמר ש..." ובמשחקים הוא היוזם והמארגן. באיזה אושר היינו אוספים בשבילו בולים ותמונות "דובק" ו"מספרו" (כלומר גם אנו היינו שותפים 'כביכול' באוסף) ותמיד היה מתלווה אליו זנב של אוהדים ומעריצים.
במעוז התרופפו במקצת היחסים, משהל'ה למד בתל-יוסף רכש לו שם חברה, ואנו הפכנו להיות ל'קטנים' מובן שענינו ביחס שכנגד "תראו עליו, חושב לו את עצמו, כאילו, שהוא כבר חבר!"
אך במחנה הנוער העובד הראשון שלנו, נסע אתנו משהל'ה כמדריך, ורכש לו הערכה כללית מחודשת מצד כולנו. היה בעל מרץ והומור חי ומשעשע. והוא שעשה, את כל המחנה בהציגו במסיבת הסיום את אדולף היטלר. ומרום השמחה היתה כשחלק מדליות למארגני המחנה "בשביל ערותם והשתתפותם היפה בחיי המחנה" (המדליות היו כמובן, ממיטב ירקות המטבח)
בתקופה האחרונה היינו רואים את משהל'ה בהזדמנויות בודדות, ואז היה נאמר שלום חטוף וקצר אולם היה זה שלום לחבר. שלום לחבר משלנו.
והנה נפל... נוסף שם לרשימות השחורות והארוכות של השמות שעתה מדובבות הן, מאוד!
רחלה.
מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
"משהל'ה איננו" אני שומעת ולא שומעת, אין המלה איננו משכנעת אותי שבאמת נפל - איננו, נפל ואיננו. ושוב לא נראה אותו זקוף וצעיר.
"נפל" מלה אחת והיא אומרת, שהחיים הצעירים האלה אבדו, אבדו לגמרי. ופתע נראה כל הסובב מאיים, והמות נראה קרוב עד מאוד, ורשימות ההרוגים שבעיתון, שהייתי קוראת אותן, כך במעוף מתוך ניסיון לדובב את השמות הזרים והרחוקים, נראות באור בהיר ואיום, כלם כלם, מיני משהל'ה כאלה, חולמים על העתיד ורוצים לחיות, רוצים מאוד! והמלה נפל מסיימת הכל, מכריתה תקוות ומאווים רבים כל כך לחיים לאהבה.
ומתבהרת אמת קשה וכבדה, שהרבה שולם במלחמתנו לעצמאותנו וחשש מאיים בפני מה שעוד עלולים אנו לשלם.
עודני זוכרת את משהל'ה הגדול ברעננה
אנחנו בני 5-6 והוא בן 10 והוא 'השופט' ואמרותיו הן משהו מוחלט ובלתי מעורער, משהל'ה אמר ש..." ובמשחקים הוא היוזם והמארגן. באיזה אושר היינו אוספים בשבילו בולים ותמונות "דובק" ו"מספרו" (כלומר גם אנו היינו שותפים 'כביכול' באוסף) ותמיד היה מתלווה אליו זנב של אוהדים ומעריצים.
במעוז התרופפו במקצת היחסים, משהל'ה למד בתל-יוסף רכש לו שם חברה, ואנו הפכנו להיות ל'קטנים' מובן שענינו ביחס שכנגד "תראו עליו, חושב לו את עצמו, כאילו, שהוא כבר חבר!"
אך במחנה הנוער העובד הראשון שלנו, נסע אתנו משהל'ה כמדריך, ורכש לו הערכה כללית מחודשת מצד כולנו. היה בעל מרץ והומור חי ומשעשע. והוא שעשה, את כל המחנה בהציגו במסיבת הסיום את אדולף היטלר. ומרום השמחה היתה כשחלק מדליות למארגני המחנה "בשביל ערותם והשתתפותם היפה בחיי המחנה" (המדליות היו כמובן, ממיטב ירקות המטבח)
בתקופה האחרונה היינו רואים את משהל'ה בהזדמנויות בודדות, ואז היה נאמר שלום חטוף וקצר אולם היה זה שלום לחבר. שלום לחבר משלנו.
והנה נפל... נוסף שם לרשימות השחורות והארוכות של השמות שעתה מדובבות הן, מאוד!
רחלה.
מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
רשימות לזכרו
ביום נפילתו
הכרתיו זמן מועט לפני אותו יום מר ונמהר. מלאתי תפקיד של נהגת הטנדר, קיבלתי פקודה להעביר את ציוד כיתתו וכדי המים ממשלטי הבוסתן אל עמדת הבריכה. ידעתי כי משה הררי איש תל יוסף, שחזר לא מזמן ממשקו, לאחר שנפצע בקרב בכפר קנה, כי הוא מ"כ ומאמן את הטירונים. נעים היה לשוחח אתו, מאחר שהיה היחיד בין כל אנשי הצבא ביחידתו שגילה יחס ער לכל.
- - - באותו יום, כשהיריות גברו והלכו, רצתי אל מקלט העזרה הראשונה, מצאתיו מלא פצועים ובינהם מפקד כיתת הפלמ"ח, משה הררי, ששכב במיטתו, כשכתפיו חבושות, פניו פצועים והוא עצמו נראה נושך את שפתיו מרוב כאבים וסובל יסורים, כפי שנודע לי בינתים, היה בין הפצועים הקשים במקלט. הוא הכירני, ניגשתי אליו, רחצתי את פניו והוא שאלני מה חדשות על גלי האתר!... סיפרתי לו כל מה שידעתי, כי התגבורת בדרך (איש מאתנו לא שיער לעצמו כי אין אמת בדברי ההודעה על התגבורת) הוא התענין במצב הקרבות במשק ובמצב הכללי. לפתע נודע כי שני משוריינים של האויב מתקרבים לגדר המשק ובעקבותיהם באים עוד. נשמעה קריאה מפי חבר: הערבים ליד הגדר! ניגשתי לפתח הצפוני של המקלט וראיתי המון רב של כפיות אדומות מתנפנפות ברוח וכידונים נוצים בשמש. נראה לי כי פורצים לבתים בקולות טירוף בלווית קריאות התלהבות ויריות משתוללות. לפתע הושלך משהו בפתח המקלט ואש פרצה בו. נשמע קול: חבריא צריך להימלט! הפצועים ירדו מאצטבאותיהם והתכוננו לצאת מהמקלט בעד הפתח הדרומי. הרעש סביבנו גדל, ההצטופפות ליד הפתח רבתה ואי אפשר היה לצאת. קראתי דגל לבן! אחדים רצו לחפש משהו לבן, מצאתי כילה לבנה, באותו רגע שמשה קפץ ראשון מעל משכבו ובתנועת מרץ כבירה אחז ברובהו השלכתי על אמיר הרובה, את הכילה הלבנה והוא יצא ראשון מפתח המקלט הבוער. אחריו צעדו האחרים, רובם חבושים, אל מול הערבים שלא פסקו מלירות ומלהשתולל. באותו רגע כיון אחד את רובהו, נשמעה קללה ערבית ומשה הררי נפל מיד סמוך לפתח ליד רובהו. נפלתי על האדמה, ובהרימי את עיני, ראיתי קצין בריטי, קראתי אליו באנגלית וביקשתיו שיפסיק את האש, היות שאנו עסוקים רק בעזרה ראשונה. הוא הרים את ידיו וקרא: חלס יא שבב! - אבל לדבריו לא היו אזנים קשובות, חייליו היו שכורי נצחון. התחננתי לפניו שוב על נפשנו... כשגופתו של משה נמצאת ביני ובינו. כעבור שעה קלה הובלנו שבויים לרמלה....
מפי כרמלה האלחוטאית
מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.
- - - באותו יום, כשהיריות גברו והלכו, רצתי אל מקלט העזרה הראשונה, מצאתיו מלא פצועים ובינהם מפקד כיתת הפלמ"ח, משה הררי, ששכב במיטתו, כשכתפיו חבושות, פניו פצועים והוא עצמו נראה נושך את שפתיו מרוב כאבים וסובל יסורים, כפי שנודע לי בינתים, היה בין הפצועים הקשים במקלט. הוא הכירני, ניגשתי אליו, רחצתי את פניו והוא שאלני מה חדשות על גלי האתר!... סיפרתי לו כל מה שידעתי, כי התגבורת בדרך (איש מאתנו לא שיער לעצמו כי אין אמת בדברי ההודעה על התגבורת) הוא התענין במצב הקרבות במשק ובמצב הכללי. לפתע נודע כי שני משוריינים של האויב מתקרבים לגדר המשק ובעקבותיהם באים עוד. נשמעה קריאה מפי חבר: הערבים ליד הגדר! ניגשתי לפתח הצפוני של המקלט וראיתי המון רב של כפיות אדומות מתנפנפות ברוח וכידונים נוצים בשמש. נראה לי כי פורצים לבתים בקולות טירוף בלווית קריאות התלהבות ויריות משתוללות. לפתע הושלך משהו בפתח המקלט ואש פרצה בו. נשמע קול: חבריא צריך להימלט! הפצועים ירדו מאצטבאותיהם והתכוננו לצאת מהמקלט בעד הפתח הדרומי. הרעש סביבנו גדל, ההצטופפות ליד הפתח רבתה ואי אפשר היה לצאת. קראתי דגל לבן! אחדים רצו לחפש משהו לבן, מצאתי כילה לבנה, באותו רגע שמשה קפץ ראשון מעל משכבו ובתנועת מרץ כבירה אחז ברובהו השלכתי על אמיר הרובה, את הכילה הלבנה והוא יצא ראשון מפתח המקלט הבוער. אחריו צעדו האחרים, רובם חבושים, אל מול הערבים שלא פסקו מלירות ומלהשתולל. באותו רגע כיון אחד את רובהו, נשמעה קללה ערבית ומשה הררי נפל מיד סמוך לפתח ליד רובהו. נפלתי על האדמה, ובהרימי את עיני, ראיתי קצין בריטי, קראתי אליו באנגלית וביקשתיו שיפסיק את האש, היות שאנו עסוקים רק בעזרה ראשונה. הוא הרים את ידיו וקרא: חלס יא שבב! - אבל לדבריו לא היו אזנים קשובות, חייליו היו שכורי נצחון. התחננתי לפניו שוב על נפשנו... כשגופתו של משה נמצאת ביני ובינו. כעבור שעה קלה הובלנו שבויים לרמלה....
מפי כרמלה האלחוטאית
מתוך הספר 'לדמותם קובץ זכרון לבני תל יוסף וחבריה לעולים והחניכים שנפלו במלחמת העצמאות תש"ח-ט' - בהוצאת הקיבוץ המאוחד - תל יוסף תש"י
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.