טוראי קרון אהוד ז"ל

אהוד נולד ביום י"ח בניסן ה'תרפ"ט בשטוטגארט שבגרמניה. הוא עלה ארצה בן ארבע שנים, בשנת ה'תרצ"ג. הוריו התיישבו ברמות השבים. אחר שגמר ליודיו בכיתה ט' בכפר מל"ל - עבר ללמוד בבית הספר למלאכה ע"ש טיץ ביגור. שם היה בזמן החיפושים שערכו האנגלים, והובא לעתלית.
אחרי השחרור חזר הביתה ועבד שנה במשק הוריו. בו בזמן הדריך את הנוער, חברי "מחנות העולים" ברמות השבים, ואחרי שנה יצא להכשרה למעוז חיים מטעם תנועתו. שם עבד בדייג. בינתיים פרצה המלחמה והוא וכל חבריו התגייסו לצבא, הוא היה בפלמ"ח. השתתף בקרבות בגליל.
הקרב האחרון שלו היה בלוד, שם נפל ביום ה' תמוז ה'תש"ח.
יהי זכרו ברוך.

אחותו רחל
(מתוך "בזכותם" לבני כפר מלל והאזור)


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

תולדותיו
הילד אהוד (הרברט) היה אהוב על הבריות והצטיין בנימוסיו היפים ובדרך ארץ שנהג ביחס למבוגרים. הוא היה מעין מזיגה הרמונית של התכונות האופייניות של ה"צבר" עם התכונות החיוביות של חינוך בבית הוריו, חינוך שהיה מבוסס על מיטב יסודות ההשכלה של אירופה המערבית.
בן י"ג שנים יזם אהוד את יסוד תנועת "מחנות העולים" ברמות השבים, שהוא היה נושאה ומדריכה עד שהצטרף לקיבוץ "מעוז חיים". תמיד שימש דוגמה ומופת לחניכיו וחבריו בתנועה, ובהצטרפותו לקיבוץ ראה הארכה טבעית ומובנת מאליה של פעולותיו ברוח מטרת תנועתו. בקיבוץ הצטרף אהוד מיד לשורות פלמ"ח, ובפרוץ מלחמת השחרור גויס לצבא והשתתף בקרבות בעמק הירדן ובגליל, ומשם עבר עם יחידתו לחזית המרכזית והשתתף בכיבוש לוד.
ביום ה' בתמוז ה'תש"ח, בדרך לכיבוש רמלה, פגע בו כדור של צלף ערבי, שנורה מבנין משטרת לוד. הוא הובא למנוחה עראית בבן שמן, ומשם לבית הקברות הצבאי שבנחלת יצחק, למנוחת עולם.
לנוער המקומי ולחברי תנועתו מוסיף אהוד להיות מושג ודוגמה ומופת של נער ישראלי, שדבריו ומעשיו הם מזיגה חלוצית אחת.
זכרו לא ימוש מלבנו.

הוריו
(מתוך "בזכותם" לבני כפר מלל והאזור)


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח