טוראי לוי אשר "שרי" ז"ל

קורות חיים

אשר לוי בן חיים וברטה. נולד ביום 14 בדצמבר 1929 בבולגריה. סיים שש כתות של בית-ספר תיכון. הוריו נשאו את ההוויה הציונית בכל רמ"ח אבריהם בבולגריה והנחילוה לבנם.
בזמן שלטון הגרמנים בבולגריה לחם בהרים יחד עם הפרטיזנים. ראש מאוייו - העליה ארצה, וזמן מועט לאחר המלחמה, ב-26.9.1945, הגיע לארץ ומיד הצטרף לקיבוץ הזורע.
עוד בבולגריה היה חבר "השומר הצעיר". במשך הזמן יצרו חברי "עליית-הנוער" באותו קיבוץ גרעין התיישבותי והוא, כחבר הגרעין, עבד כטרקטוריסט. בעבודתו ובהצטרפותו אל חברת "עליית-הנוער" בקיבוץ ראה את התגשמות שאיפתו. לא עבר זמן רב והוא כבר הדריך אחרים בעבודה. סיים קורסים ל"עזרה ראשונה" וגם כאן, כביתר מעשיו, גילה חריצות רבה.
עם פרוץ מלחמת השחרור, הצטרפו כל חברי הגרעין אל הגדוד הראשון של הפלמ"ח. שם שירת כחובש פלוגתי והשתתף בקרבות רבים - בגשר, שייך-חוסיין, כפר-קנה, צנדלה, קאקון, זרעין, משמר-העמק, מלכיה, בכיבוש לוד-רמלה ולטרון.
בקרב האחרון שירת כסגן החובש הגדודי. בשעות אבל הוא ידע לעודד ולהבטיח :"האמיני, יום יבוא, טוב יהיה מבטיח לך..."
באחד הקרבות, כאשר חש לעזרת חבר פצוע, נפל ונפגע בברכו. מן ההכרח היה לנתח את הברך שגרמה לו יסורים רבים. אולם הוא סירב לנטוש את תפקידו ודחה את הניתוח לסוף המלחמה. "זה לא מפריע לי" - היה אומר תמיד.

בליל 17-18 ביולי 1948, לקראת תחילת ההפוגה השנייה, תפס גדוד "העמק" את שילתא ומשלט בחלקו המזרחי של רכס קוריקור, כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון בלטרון. עם בוקר התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט, של הרכס. האויב תקף את הכוח במשלט משני כיוונים בסיוע שריוניות וזה נאלץ לסגת. בנסיגה הקשה בשטח פתוח הנתון לאש צולבת נפלו רבים מהלוחמים. אשר רץ והתרוצץ החיש עזרה לפצועים ונשאם למקום מבטחים, אולם שעתיים בלבד לפני היכנס ההפוגה לתוקפה, ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948), פגע בו רסיס והרגו.

ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.

בשנת 1948 לאחר נפילתו של אשר, עלו הוריו ארצה ובינם לבין הקבוצה נקשר קשר אמיץ ואחיו הצעיר הלך בדרכו, התחנך בתנועה והוא חבר קיבוץ בית-ניר כיום.