מ"מ לרמן חגי ז"ל

קורות חיים

חגי לרמן בן אפרים וצפורה. נולד ביום 17.6.1929 בנשר, ליד חיפה. גדל באווירה פועלית-חלוצית, למופת. היו לו שני אחים ואמו אשר התנדבו לשירות הצבא בימי מלחמת-העולם השנייה. סיים את בית-הספר העממי בנשר והמשיך לימודיו בבית-הספר התיכון בחיפה.
היה חבר תנועת "הנוער העובד" ומילא ברוח קלה ושובבה ובכובד-ראש כאחד כל תפקיד שהוטל עליו. כחבר הסקציה הימית ב"הפועל" בחיפה השתתף בתחרות "שיוט עברי" והיה בין נערי הסירה הראשונה שהגיעה למטרה, ואף זכה לאות הצטיינות כחותר. זמן לא רב אחרי-כן נתמנה למפקד סירה.
בראשית מלחמת-השחרור שירת בחי"ש, אך שירות זה לא סיפק אותו והוא דרש להעבירו לפל"ים. שם סיים קורס למפקדי כיתות. השתתף בהעלאת מעפילים אל החוף.
אחרי הרצח בבתי הזיקוק נשלח לפעולות עונשין כאחד המפקדים, והקפיד מאד על מילוי הפקודה הכרוכה בסכנת חיים, שלא לפגוע בנשים, זקנים וילדים. עם החמרת המצב בירושלים נשלח לשם עם פלוגת פל"ים כתגבורת. השתתף שם בקרבות רבים, ובאחד מהם, בשעה שנפל מפקד הפעולה, נטל על עצמו את הפיקוד וכך הציל את הכיתה. מאז פעל כמפקד כיתה קרבי.
השתתף בפעולות שחרור העיר מידי הערבים בשכונות המעורבות. משיח-ג'ראח בא עטור נצחון. בידו עלה להשמיד טנק של האויב. השתתף בכל הקרבות של הגדוד הרביעי. כדבריו: "אין מולדת בלי דם" מפעולות אלה יצא מחושל כפלדה, לבלי חת.
בפריצת החומה והחדירה לעיר העתיקה פיקד על כיתתו ונכנס הראשון לתחומיה וראשון נפגש עם מפקדה. מאחר שהיחידה מסרה לנצורי העיר העתיקה תחמושת, ציוד ומזון ותגבורת באדם, חזר לירושלים והועלה לדרגת מ"מ.
בסוף מאי נשלח עם מחלקתו לעזרת המשלט על-יד הרדאר. בשעת הפגזה קשה נפגעו רבים מחבריו ואף הוא נפצע קשה, אך לא חדל מלהתעניין בהמשך הקרב ובגורל הפצועים. מת למחרת, ביום 27.5.1948. נקבר בשייך-באדר א'. ביום כ"ח באלול תש"י 10.9.1950 הועבר חגי לרמן למנוחת-עולמים להר-הרצל בירושלים.