טוראי נודלמן שמואל ז"ל

קורות חיים

בן לאה ואליהו, נולד ביום ט' בניסן תרפ"ט (19.4.1929) בעיר בנדין, פולין. עד פרוץ מלחמת-העולם השנייה למד בבית-ספר יסודי ועם כניסת הגרמנים לעירו חי בה יחד עם משפחתו תחת עול הכובש האכזרי.
בשנת 1943, כשהחלה ההשמדה הכללית של יהודי הסביבה, נספתה המשפחה והוא יחד עם צעירי המקום נשלח למחנה-ריכוז בגרמניה ואחר-כך למחנה בוכנוואלד. היה אחד מחברי המחתרת במקום ותוך כדי עבודתו כסניטר עסק בהברחת נשק להתגוננות.
רצונו היה עז - לחיות ולא להיכנע להשמדה ולמוות. למרות הסבל והיסורים, זכה ליום בו שוחרר ונהיה חפשי, ואז נודע לו, שהוריו וקרוביו הושמדו בתאי הגזים של הנאצים.
עוד מימי ילדותו שאף לעלות לארץ אבותינו ולבנותה. ולכן עם תום מלחמת-העולם, בשנת 1945, עלה לארץ בספינת-מעפילים והיה חניך "עליית-הנוער" בפנימית צפון תלפיות בירושלים ובכפר-הנוער בן שמן, בו השתלם במסגרות. אחרי שסיים את בית-הספר עבר לתל-אביב ועבד במקצועו. בפרוץ מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, גויס ונשלח לחטיבת הפלמ"ח בגליל העליון, ברמות נפתלי.
בהגיעו לחטיבה הבין את הצורך להתאמן במהירות, כמוהו ככל המחלקה, כדי שלאחר זמן קצר יוכל לשאת בכל תפקיד רציני שיושת עליו. ובאמת בכל מרצו ורצונו למד, התאמן והתקדם. שאיפתו היתה להיות חבר פעיל בכל פעולות החטיבה. בשובו מאחד הקורסים שנשלח אליו מן המחלקה היה שבע רצון ומלא שמחה: "עכשיו אוכל להרביץ בהם שידעו כי התחילו עם העם העברי".
הוא קיווה לעתיד, עיניו היו נשואות ל-15 במאי, בו תוקם המדינה, והעם ישב לבטח במולדתו - יבנה, יחיה שממותיה, יגן עליה ועל עצמו. יהודי יוכל להתגונן בפני אויבו, לא בתחנונים ובשוחד, אלא בכוחו הוא, עין תחת עין ואש תחת אש. תקוותו התגשמה למחצה - המדינה קמה, חזון הדורות התגשם, אך הוא לא זכה לזה - לא זכה להשתתף בשמחתנו.
לאחר שעבר קורס רגמים פעל בליווי שיירות ובאחת הפעולות האלו נפל, ביום כ"ו בשבט תש"ח (6.2.1948) בלוותו שיירה למנרה.
הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במנרה.