טוראי צברי דוד-חי ז"ל
Tzabari David-Hi

בן נעמי וחיים
נולד בירושלים
ב-ו' אדר תר"צ, 6/3/1930
יחידות: הגדוד השישי - "ירושלים", מחלקת הל"ה
נפל בקרב במחלקת הל"ה, בדרכה לגוש עציון
ב-ה' שבט תש"ח, 16/1/1948
מקום נפילה: סמוך לכפר צוריף
נקבר בירושלים - הר הרצל
בן 17 בנפלו
קורות חיים
בן חיים ונעמי. נולד ביום ו' באדר תר"צ (6 במארס 1930) בירושלים למשפחה תימנית, עמלה ואצילה. למד בתלמוד תורה לתימנים ואחרי כן גמר בהצטיינות את תלמוד התורה "מזרחי". הצטרף לגדנ"ע בגיל צעיר במסגרת גדוד מודיעין הדתי בירושלים.התנדב לפלמ"ח ב-14 במאי 1946, בהיותו בן 16. דוד נשלח לגבעת השלושה, שם החלה להתארגן מחלקת סיירים. בהיותו בן עדות המזרח, הציע לו מפקדם, אליעזר אמיתי, להצטרף למחלקת המסתערבים, ששכנה באותה עת בקיבוץ עין החורש. במחלקת המסתערבים מילא בנאמנות כל פקודה וכל צו, למד לדבר ערבית היטב בניב המקומי, ויצא בשליחויות מסוכנות לישובים ערביים.
לאחר תקופה מסויימת במחלקת המסתערבים הועבר למחלקת הסיירים בעין השופט והתערה בה. בשל בעיות שנוצרו למחלקה עם המשק הועבר לפלוגה ח' בהרי ירושלים.
בפרוץ מלחמת השחרור חזר לפלמ"ח, לגדוד השישי. השתתף במבצעים נועזים בסביבות ירושלים עד שנפל ביום ה' בשבט תש"ח עם מחלקת הל"ה בחושו לעזרת גוש עציון והוא בן שבע עשרה וחצי. הובא לקבר אחים בכפר עציון ומשם הועלו עצמותיו, עם עצמות כל חללי גוש עציון, להר הרצל בירושלים ביום 17.11.1949.
בספרו של שמואל אבן אור "פוז'ה ואנשיו" הוא כתב:"אחת העדויות שמסרו ערביי בית צוריף לחוקרי פרשת הל"ה, לאחר מלחמת ששת הימים, הכילה תיאורים של שני בחורים, שהלכו לפני המחלקה. האחד שחרחר, כפי הנראה תימני צעיר. לעניות דעתי ולפי האינטואיציה שלי, המדובר בחברי לגדנ"ע ולמחלקה, דוד צוברי".
אלבום תמונות


רשימות לזכרו

רשימות לזכרו
מדברי אביו
בגמר לימודיו הצטרף דוד לתנועת הנוער העובד, ואחר חדשים מספר יצא לעבודה באחד הקיבוצים אי שם בארץ. ביקר בבית לעתים מזומנות, אך נמנע מלספר על תנועותיו. היה אומר: שלום לי בכל מקום, אך איני רשאי למסור ולהודיע על מקום הימצאי. אכתוב לכם, ואל נא תדאגו לי. נתברר לנו, כי הוא נע בשבילים של הסתכנות למען המולדת, אך יותר מזה נבצר ממני לדעת. צנוע ושקט באפיו, חדור אהבה לעם ולמולדת, מסור מאוד להוריו ולחבריו. תמיד היו פניו צוהלים ושופעים מרץ וקסם אישי, מדבר מעט ועושה הרבה. נחון במידות תרומיות, כשרונות נעלים, הבנה ותפיסה מהירה וזכרון חזק, אך לדאבוננו לא היו בידינו האמצעים להמשכת לימודיו בבית הספר תיכון. מתמיד היה ובעל רצון כביר. גבוה כעץ תמיד וחמוד בארשת פניו.
מתוך ספר "למד הא"
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח
מתוך ספר "למד הא"
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו
מזכרונות חברו
דוד היה אוהב צדק, וכוחו שימש לו להגנת החלש. זכור לי משחק בכדורגל בחצר בית הספר. אני הייתי בקבוצה אחת, ודוד בראש הקבוצה האחרת. אחר שנצחנו, החלו חברי קבוצתו להתמרמר ולשחק בפראות, אך דוד נשאר שקט ואמר: הם משחקים יותר טוב ולכן הם מנצחים, נשתדל גם אנחנו לשחק יותר טוב ובודאי נצליח. המשחקים לא שמעו בקולו, החלו משתוללים, ופתאום חשתי כאב חזק ברגלי ולא יכולתי עוד להמשיך ולשחק. בו ברגע נגש דוד אל בן קבוצתו אשר בעט בי וסטר לו על פניו. מקבל המכה אף לא התנגד לו, ראשית משום שדוד בעל שרירים הוא ולא כדאי לריב עמו, שנית משום שהרגיש כי הצדק עמו.
בכיתה ח' הציע לנו המורה לבחור מזכיר, שיטפל בכל עניני הכיתה. כולנו בחרנו בדוד, אך הוא הצנוע טען כי יש בכיתה ראויים ממנו לתפקיד זה. עמדנו על דעתנו ובחרנו בו לבא כוחנו פה אחד.
מתוך ספר "למד הא"
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח
בכיתה ח' הציע לנו המורה לבחור מזכיר, שיטפל בכל עניני הכיתה. כולנו בחרנו בדוד, אך הוא הצנוע טען כי יש בכיתה ראויים ממנו לתפקיד זה. עמדנו על דעתנו ובחרנו בו לבא כוחנו פה אחד.
מתוך ספר "למד הא"
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח
