טוראי גבזה ליפא ז"ל

שש שנים חלפו מאז נפל על משמרתו חברנו ליפא גבזה ז"ל יחד עם חברנו יעקב רוזנצוויט ז"ל. שש שנים מלאות תוכן ועתירות יצירה ועדיין מהדהד בתוכנו קול הנפץ האיום, אשר קיפד את פתיל חייו הברוכים, הצעירים והתוססים של ליפא.
בכרוניקה של אותם הימים הופיעה בודאי כתבה קצרה ושגרתית, שהיתה לחם חוקנו בימים ההם. ליפא גבזה - איש מסדה נפל בשעת מילוי תפקידו. ונתנה האמת להיאמר. היה טעם רב בחייו, היה ערך גדול למבצעים שהוצאו לפועל על ידו, הן כמבצע, הן כמארגן ובודאי, שהיה צפוי טעם רב למבצעים, שעתידים היו להתבצע על ידו הן בשטח היצירה של שנות שלום והן בשטח ההגנה בימי חירום.
כוס היגונים שעברה על הישוב כולו בימי מלחמת הקוממיות שלנו לא פסחה גם עלינו. במשטרת צמח שכלנו את אריה קנר ז"ל ובמכון המים המשותף שעל גדות הירמוך אבדנו את זיגי גוטמן ואת אפרים שטיירמן. אולם, שבעתיים קשתה עלינו אבידה זו שבאה עלינו כחטף דוקא בימי ההפוגה.
ליפא - איש הפלמ"ח, כמה וכמה טבילות אש עבר ויצא מהן בשלום. לא פעם עלה המשורין 'שלו' על מוקשים קטלניים והוא לא נפגע. כאיש הפלמ"ח לא ידע ליפא טעם חיים שקטים בחיק משפחתו. תמיד היה בדרכים ובדרכים המסוכנות ביותר. בדרכי הנגב ההומיות מכנופיות מרצחים ובדרך הרת הסכנות והדמים - הלא היא דרך שער-הגיא בואכה לבירה. כי הלא זה היה תפקידו של ליפא בשרותו בפלמ"ח - להבטיח את התחבורה בדרכים המסוכנות. על כן שבעתיים יכאב הלב שהוא נפל דוקא בימים 'שקטים' ו'מקום מבטחים' בפתח מקלט המטה.
ליפא היה מ'אנשי הבטחון' לא רק משום שתפקיד זה הוטל עליו מטעם הקבוצה, אלא משום שהיה כזה מטבעו. אמיץ עשוי ללא חת, איש סדר ומשמעת, אשר מילוי החובה קדם אצלו לעניניו הפרטיים.
כשהציעה מפקדת הגוש לשלוח אלינו מומחה לטפול ברימוני יד, הטעונים בדיקה, מיאן ואמר: "טיפלתי כל כך הרבה ברימוני יד בהיותו בפלמ"ח, אינני זקוק לעזרה מהחוץ ואוכל להסתדר לבדי" ולא עלה על דעתו שעלול לשלם את מחיר הדמים האיום ביותר תמורת אומץ לבו ובטחונו העצמי.
וכיום, עת בוקע ועולה שחר חירותנו וקוממיותנו ואנו מוסיפים נדבך על גבי נדבך בחומת עצמאותנו הבטחונית, הכלכלית והרוחנית, נזכור באהבה את איש העבודה והבטחון ליפא ז"ל אשר בכל ישותו תרם להקמת היסודות עצמאותנו יחד עם רבים, אשר נספו במערכה על חירותנו.
יהי זכרו ברוך

ב.ח