סגן שטיינר נחמיה ז"ל

קורות חיים

בן רודולף ומרי. נולד ב-17 ביולי 1913 בוינה. בן בכור להוריו. את השכלתו קיבל בבית-ספר עממי ותיכון. ככל בני המשפחות היהודיות המתבוללות התעתד להמשיך בלימודיו בבית-ספר גבוה, אלא שנמלך בדעתו ולא רצה ללכת בדרך זו. כבן 16 הפסיק לימודיו ועבר לבית-ספר מקצועי לבנין, אך גם בו לא האריך ימים מפני האוירה האנטישמית ששררה בו.
נחמיה לא חונך בביתו ברוח היהדות, אך אפיו לא נתנו להרכין ראש ולספוג עלבונות. ברבות הימים מצא דרכו לתנועת הנוער הציונית חלוצית "תכלת לבן" ובמשך תקופה מסוימת היה גם חבר "המכבי הצעיר". בתנועות אלה לחם בעד עקרון ההגדרה החלוצית אירגן קבוצה של חברים ויצא להכשרה.
בקיץ 1934 נשלחו מטעם "החלוץ" לחוה חקלאית ומשם יצא לפעולות במרכז "החלוץ" בוינה. ב-7 באפריל 1936 עלה לארץ והצטרף לקיבוץ "בתלם", שיסד אחר-כך את עין גב. עבד בסבלות בתחנת הרכבת בתל-אביב, בנמל חיפה, ובשנת 1937 נשלח לפלוגת "הקיבוץ המאוחד" בסדום, בה עשה למעלה משנתים והשתתף לראשונה בעניני הבטחון.
בתחילת 1940 בא לעין גב, נבחר לועדת הבטחון והתמסר לארגון ולהדרכה. בשנת 1942 נבחר כמפקד האזור ולאחר שנה התגייס לפלמ"ח, בו עבר קורס למפקדי מחלקות, עסק בתפקידי פיקוד והדרכה, והיה קצין הסברה. עשה רבות בהתמכרותו לפעולה הרעיונית והחברתית. חי את חיי יחידתו בכל. בשאלות עבודה, תרבות וחברה. נטע בתוך החבריא את הגאווה ליחידתם ובכל הוכיח, תבונה רבה. במסעות הגדולים והארוכים של הפלמ"ח התגבר על הקשיים, בכח רצונו העז ובמרצו השופע. כל דבר עשה ביסודיות. בזאת היה לדוגמא למפקדים רבים.
בתקופת המאבק נגד הבריטים שירת כקצין בטחון של החטיבה כולה. בימי החיפושים והמעצרים נאסר ונכלא לשבועות מספר ברפיח. אחרי 4 שנות שירות בפלמ"ח חזר לעין-גב ונטל על עצמו להכין את המקום לקראת שעת מבחן שלא בוששה לבוא.
עם פרוץ מלחמת השחרור קיבל צו להתיצב מחדש לשירות הפלמ"ח. ביום 3 ביוני 1948 נהרג מהפצצה אוירית של המצרים בעברו בראשון לציון בג'יפ בדרכו למחנה צריפין יחד עם עוד ארבעה חברים מחטיבת יפתח. כל החמישה נהרגו כשנעמדו על הג'יפ כדי לירות בכלי נשקם באווירון מצרי שהגיח כדי להפציץ את המושבה. נקבר בראשון לציון. הועבר למנוחת עולמים לבית-הקברות בעין-גב. הניח אשה וילד.
לאחר מותו הוענקה לו דרגת סגן לפי פקודת מטכ"ל.