טוראי שמחון אברהם ז"ל

קורות חיים

אברהם, בן אליהו ומזל, נולד ביום ב' באב תרצ"א (16.7.1931) ברמת-גן. ילדותו עברה עליו בתנאי-חיים קשים שהעיקו עליו ומנעו ממנו את האפשרות להתפתח. סיים שלוש כיתות של בית-ספר עממי.
בהיותו בן 13 שנה חלתה אמו ומתה ואברהם עבר לגור בבית דודו, אך לא יכל להסתגל למשטר-החיים הדתי החמור ששרר בבית דודו, ולאחר כשנה נפרד מעליו והצטרף להכשרה מגויסת של הפלמ"ח. שהה בהכשרה במשגב-עם. אולם רוב זמנו בפלמ"ח עבר עליו בקיבוץ גבעת-חיים.
לאחר שקבוצתו עלתה להתישבות, נפרד ממנה, כי רצה להשתלם בימאות ולעזור בעליה הבלתי-חוקית. השתתף בפעולות מחתרת רבות במסירות ואומץ-לב. גבוה, חסון. נראה מבוגר למעלה מגילו, וכך ניתנו לו תפקידים אחראיים ביותר. לאחר שלוש שנות שירות שוחרר והועבר ל"רזרבה".
לאחר שחרורו סודר בעבודה בחברת-החשמל והתקדם יפה בלימוד המקצוע. באותו זמן היה פעיל בפלמ"ח והיה ממארגני "הרזרבה" ברמת-גן. באותה מידה שדאגו לארגונה הצבאי של מחלקת "הרזרבה", דאגו גם לגיבוש חברתי שעלה יפה. במשך הזמן דאגו איש לרעהו בכל ויותר מכולם הצטיין בזה אברהם. אחד החברים היה גלמוד בארץ ומחוסר עבודה. אברהם לקח את הבחור הזה אליו לחדר ודאג לו כלבנו.
עם פרוץ המאורעות נקרא מיד אל הדגל. היה בין מגיני פרברי תל-אביב. הצטרף אל גדוד "הפורצים" בחטיבת הראל והשתתף בקרבות לפריצת הדרך לירושלים. כחבלן או כמקלען השתתף בכל קרבות הגדוד בהרי ירושלים ובפרבריה הקיצוניים. לאחותו שאמרה לו:"אתה עדיין לא בן שמונה עשרה, גם חיים אחיך הגדול מגוייס, אתה לא חייב להשתתף בקרבות", ענה: "אני את החבר'ה לא עוזב. לכל כדור יש כתובת ואם צריך לקבל אותו, אקבל אותו גם במיטה".
בכ"א בניסן תש"ח היה בין המסתערים על המנזר בשכונת קטמון בירושלים. בקרב זה, בשעת התקפת-נגד של הערבים, ביקשו שני מתנדבים שיעלו על גג המנזר כדי לבלום את התקפת הנגד של הערבים, אברהם ואריה חייקון התנדבו לעלות על גג המנזר, אברהם נפצע מכדור בראשו.
10 ימים שכב ללא הכרה בבית-חולים בירושלים ומת מפצעיו ביום א', ל' בניסן תש"ח (9.5.1948). נקבר בסנהדריה בירושלים.
ביום ט' במרחשון תשי"ב (8.11.1951) הועבר למנוחת-עולמים להר-הרצל בירושלים.