טוראי שרייבר שמואל-מרדכי (ארנו) ז"ל

קורות חיים

שמואל-מרדכי (ארנו), בן משה-אברהם ויוכבד, נולד ב-24.10.1926 בטיסאוילק שבצ'כוסלובקיה. אביו היה בעל משק חקלאי זעיר והנער גדל ברוח אהבה לאדמה ולמסורת היהודית כאחת. מילדותו אהב לעזור ליד אביו וביחוד התמסר לטיפול בבעלי-החיים שבמשק.
למד ב"חדר" וגם בבית-ספר עממי שבעיירה הסמוכה ברהובו (ברגסאס).מוריו בבית הספר אהבו אותו, אם כי לא הצטייין בהתנהגות טובה ולא היה מתמיד בלמודיו. כנער גא עמד על כבוד יהדותו ולא אחת התנגש עם מוריו. בכיתה ד', כאשר אמר המורה הנוצרי, למשכו בפאותיו, הפך עליו את התנור. השתתף בתגרות רבות עם הילדים הנוצרים אשר העליבוהו והגן על ילדים יהודים קטנים ממנו כשהותקפו. נער מגודל וחזק היה וכוחו עמד לו.
כאשר נישלו ההונגרים את החקלאים היהודים מעל אדמתם, עבר עם המשפחה לבודפשט. שם עבד כפועל, למד את מלאכת השרברבות והתפרנס ממנה. באותו פרק זמן הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" והיה פעיל בה. עם פרוץ מלחמת-העולם השניה, כאשר פלשו הגרמנים להונגריה, נשלח עם משפחתו למחנה-ריכוז לטרנסילבניה. משם הצליח לברוח אל הפרטיזנים. השתתף גם במרד הפרטיזנים בבאנסקה - ביסטריצה ועם תום המלחמה הגיע עם הצבא האדום לטיסאוילק בתקוה כי יוכל לנקום ברוצחי משפחתו. אביו ואמו, אחיו ואחותו, נרצחו.
בחיים נשארו, רק שני אחים ואחות, אשר ניצלו כלוחמים פרטיזנים. ארבעתם החליטו לעלות ארצה. מרדכי עבר את הגבולות מצ'כיה לגרמניה. הצטרף למח"ל ובקבוצה הראשונה הגיע לארץ ומיד נכנס עם חבריו לגדוד "הפורצים" של חטיבת הראל - פלמ"ח (מאי 1948).
השתתף בקרבות בסביבת ירושלים, בכיבוש הר-ציון ובשמירת כביש-הגבורה. אחרי שחרור ירושלים מהמצור הועבר לגדוד אחר בחטיבת "הראל" והשתתף בקרבות לפריצת דרך הנגב. מן הנגב הספיק עוד לכתוב לאחותו על תכניתו לצאת מיד עם תום הקרבות להתישבות ביחד עם חבריו מגדוד "הפורצים". בשעת מילוי תפקידו, ב-17.11.1948 בסביבות רוחמה, עלה על מוקש שהתפוצץ. הובא לבית-החולים בבאר- שבע, שם נותח ומת מפצעיו.
הובא לקבורה ברוחמה וב-16.5.1950 הועבר למנוחת-עולמים להר-הרצל בירושלים.