טוראי רוטשילד צבי (אנריקה) ז"ל

קורות חיים

רוטשילד צבי (אנריקה) בן בנימין וחנה. נולד ב-7.11.1927 להורים יוצאי פולין בסנטיאגו בירת צ'ילי. בן חמש נתייתם מאביו, שנספה בתאונת מטוס. הוא שהה שנה עם אמו אצל משפחתה בפולין וכשחזרו לבואנוס-איירס, התחיל ללמוד בבית-ספר. אחרי שנים אחדות חזרו לסנטיאגו ואמו נישאה שנית. מסיבות משפחתיות הוחזק מספר שנים בפנימייה בבית-ספר ושם התפתחו בו מרדנות ונטייה להתבודדות ולעצמאות.
צבי הצטיין בלימודיו וכשקיבל את תעודת-הבגרות במקצוע הביולוגיה נסע לארצות-הברית והתקבל למחלקת ההכנה לכניסה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. אחרי חדשים מספר מאס בלימודים ויצא לנדודים. עבד במקצועות שונים, השתכר יפה. כך הגיע עד ניו-יורק שבע נדודים והרפתקאות. חזר ללימודיו בברקלי והתמסר להם ברצינות.
הוא מצא את מקומו בחברה ועסק בספורט. העדיף את השחייה "בגלל היותה ספורט אינדיבידואלי", כהסברתו. שאף להשתלם בפסיכיאטריה והחל עוסק בניסויים ספרותיים. בגלל מחלת אביו החורג, הוזעק טלגרפית הביתה, לנהל את העסק במקומו, ובשנתו העשרים נרתם לעבודה זו, שלא היתה לפי רוחו ובכל זאת עסק בה בכל הרצינות והאחריות.
הצטרף לחברות צעירים וצעירות משכילים והמשיך בהשתלמות, ביחוד במדעי-החברה. משהבריא אביו-החורג, הכין את תעודותיו כדי לחזור לאוניברסיטת ברקלי, והנה נודע לו, שמדינת ישראל העומדת על נפשה וזקוקה למתנדבים מתפוצות הגולה.
בלי היסוסים הצטרף לקבוצת מתנדבים מדרום אמריקה. היתה בו הכרה מלאה של ערך הרגע ההיסטורי. אם כי הוא לא גדל באוירה של מסורת יהודית ולא השתייך לתנועת נוער שבה יוכל להכיר משהו מהרעיון הציוני, הוא הרגיש עצמו, בוודאי בפעם הראשונה בחייו, בן לעם היהודי.

ביום הראשון להפוגה ב' הגיע לחיפה ואחרי ארבעה ימי חופשה להכרת הארץ התגייס לפלמ"ח ושירת במחלקה דרום-אמריקנית בגדוד הרביעי של הפלמ"ח, פלוגה ד', ויחד עם דרום אמריקאים אחרים שהגיעו אחריהם, היוו את המחלקה השנייה. ההתלהבות המלחמתית של הישוב דבקה בו ונשא בהבנה את תלאות האימונים בתנאי שדה וקרב. חלק מהאימונים קיבל בגבעת-ברנר בשיטת הפלמ"ח, בצירוף עבודה במשק.
השתמש בחופשותיו הקצרות לסיורים לשם הכרת הארץ, ופעם קיבל חופשה לשבועיים לשם נישואיו עם חברתו במחלקה, שבאה גם היא כמתנדבת מצ'ילי. שימש כמתורגמן מאנגלית לספרדית בין המפקדים ובין חבריו הדרום-אמריקניים. אחרי שירות במחנות ומשלטים שונים נשלח עם מחלקתו להשתתף במבצע "חורב".
בשעת התקפה על משלט מצרי באזור רפיח גברה תעוזתו, על כורח הזהירות, ובקומו מעל הקרקע המוארת מרקטה של האויב כדי לגשת ולקחת מקלע-טומי של מצרי (גם הוא היה מקלען), נפגע ונפל בליל 3.1.1949 ונקבר בחלוצה.
ב-20.7.1949 הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנחלת-יצחק.