רב"ט ובר אליהו ז"ל

קורות חיים

ובר אליהו בן דויד ובלומה. נולד ב-1928 בבאנילה שבבבוקובינה, רומניה. הצטיין בלימודיו ובעבודתו בבית-הספר ומילדותו שאף לעלות לארץ-ישראל בעקבות אחיו ואחיותיו ולהיות עובד-אדמה כמוהם. בן 13 הוגלה עם הוריו וכל היהודים האחרים לטרנסדניסטריה (אוקראינה) והיה מסתכן לחמוק מהמחנה כדי לאסוף ולהביא בדרכים שונות צרכי מזון להוריו ולקרוביו. משנספו הוריו במחנה, ברח משם ולבסוף מצא מחסה בבית משפחת-איכרים אוקראינית כבן-משפחה ושם קיבל את ה"הכשרה" כרועה-צאן ועובד בשדה ובחצר, והאמונה בעתידו בארץ-ישראל נתנה לו כוח לשאת את התלאות שעברו עליו.
ב-1944 עלה ארצה עם "עליית-הנוער" (בשיירה הראשונה של יתומי טרנסדניסטריה בעזרת "הצלב האדום" הבינלאומי), למד שנתיים במקווה-ישראל בחברת הנוער העולה הדתי, התמחה בייחוד בעצי-פרי, התאמן ב"הגנה" מתוך התלהבות ומסירות והגיע לדרגת מ"כ, הצטיין בעבודה ובלימודים ונתחבב על מוריו וחבריו. אחר-כך היה מאמן ומדריך ומזכיר חבורת נוער עולה בשדה-יעקב, בארגון "בשרשרת" בעמק חפר ובאחרונה בקבוצת תקומה של "הפועל המזרחי" בנגב, וכל תפקיד שהוטל עליו קיבל ברצון וקיימהו באמונה ובכושר. התלהב למפעל החלוצי הגדול של ההתיישבות בנגב, כמרחב לקליטת המוני עולים, כי לדבריו "לא תיתכן מדינה יהודית בלי הנגב". כשגמר את תפקידו בתקומה בא לתל-אביב ועבד זמן-מה בבית-החרושת "הארגז" ואחר-כך ב"המלחים".
משפרצה מלחמת-השחרור התייצב להגנת שכונת גרין בחולון וביצע פעולות חשובות. באחת מפלוגות התגבורת הראשונות של חי"ש נשלח מתל-אביב לירושלים. צורף לגדוד "מוריה". השתתף בהגנת שכונת מקור-חיים ותלפיות ובקרבות קטמון. מילא כל פקודה בכושר ובמסירות, היה לעזר למפקדו, המשיך לאמן ולהדריך במקומות המסוכנים והשתדל להשרות גם על חבריו תקוה רבה בשירים וברשימות שחיבר וקרא לפניהם.
באחרונה הצטרף ללוחמי "הראל-פלמ"ח" בגדוד הרביעי ונשלח עם פלוגתו למבצע פריצת הדרך והמצור על ירושלים ליד שער-הגיא. יומיים נלחם באומץ, בגבורה, בהתגוננות ובהתקפות ובשעת הטלת רימון-יד מקרוב לעמדת האויב נפגע מכדור בראשו ונפל ביום 13.5.1948 נקבר בסנהדריה בירושלים.