רב"ט זהבי ישראל (יורק) ז"ל

קורות חיים

זהבי ישראל (יורק) בן אהרן ונחה. נולד ב-14.3.1922 בוארשה, פולין. בן יחיד למשפחה משכילה ואמידה. למד עד סיום הגימנסיה בבתי-ספר פולניים בהרגשת אזרח במולדתו ומעורה בתרבותה. כשהתקיפוהו נערים נוצריים כיהודי "החייב לסבול ולשתוק", הפתיעם בהחזרת מכות נאמנות כאזרח המגן באומץ על כבודו. אף-על-פי-כן הוכרח להרגיש, שהיחס אליו אינו כמו לפולני ממש והצטרף עם חבריו היהודים לתנועת-הנוער הציונית "עקיבא". בראשית מלחמת-העולם השניה נמלט מוארשה המופצצת לוילנה ומשם לרוסיה. נשלח למחנה-עבודה ביערות צפון סיביר, ואחרי הסכם סטלין-שיקורסקי שוחרר ויצא לתורכיסטן והתגייס לצבא הפולני.
נתקבל לקורס קצינים ואחרי זמן קצר הוצא ממנו ביחד עם שאר היהודים. בכל זאת היסס קצת, בהגיעו ארצה ב-1942 כטוראי בצבא הפולני, אם נאה לו לפנות עורף לצבא שהתיחס אליו כך. לבסוף גברה הכרתו הלאומית על ההיסוסים. הצטרף לקבוצת-הכשרה של תנועת "עקיבא" בפתח-תקוה וברצון נטה שכם לעבודה קשה בפרדסים ואף הכניס רוח של עליזות וכוננות לשורות חבריו ונתחבב על כולם בישרו, בכנותו ובבדיחותיו השנונות שהצליח לעודד בהן את הרוחות. תחת רושם הידיעות על מרד גיטו וארשה ועל חברי תנועתו שנפלו שם בקרב נגד העמלקים הנאצים החליט, כי המולדת העברית ושארית הפליטה היהודית דורשות ממנו יותר מעבודה.
התגייס לפלמ"ח והתאמן במשך שנתים תוך כדי עבודה באשדות-יעקב, מעוז-חיים וגבעת-השלושה ובמסעות בכל רחבי הארץ. גם שם נודע כחבר אמיץ, שאינו נרתע מפני קשיים בביצוע "העבודה הנעשית למען העתיד" (כדבריו), ודוגמתו עודדה והמריצה את חבריו. אחרי השנתים הוסיף לעבוד בשירות הפלמ"ח והשתתף במבצעים שונים, ביניהם בפעולת ההסחה ב"ליל וינגייט".
ב-1946 השתחרר מהפלמ"ח לעשות לביתו. נכנס לעבודה בחברת החשמל, התישב בראשון-לציון, נשא אשה ונולד להם בן והחלו בשבילו חיי אושר אחרי שנות הסבל וההקרבה.
משגברה מלחמת-השחרור לא יכול עוד לשבת בביתו וב-1.4.1948 התיצב לשירות, תחילה בליווי שיירות ואחר-כך בשדה-הקרב, עד שפגז פגע במכונית שישב בה בשעת ההתקפה על מנזר לטרון ושם נפל ביום 30.5.1948 היה קבור בנען. ב-18.5.1950 הועבר למנוחות בנחלת-יצחק.