סמל ערוסי ניסים ז"ל

קורות חיים

נסים בן יהודה ויונה, נולד בשנת 1928 בצנעא, בירת תימן. עלה ארצה עם הוריו ב-1930. למד בתלמוד-תורה לתימנים בתל-אביב. עם גמר ביה"ס העממי, המשיך את לימודיו באופן עצמאי, כי צמא היה לדעת וגישש בשטחי השכלה שונים למצוא תשובות לרחשי ליבו. במיוחד דבק ב"ידיעת המולדת", כי בענף זה, חש נסים בעוד מועד, את תפקידי השעה.
בגיל צעיר החל לעבוד והצטרף אל "הנוער העובד". היה פעיל מאד בציבור העובדים התימנים בתל-אביב. מדריך ב"הנוער העובד" ומיסד סניפו בשכונת "התקוה". כחבר ההגנה נשלח לקורס מ"כ של יוצאי תימן. הצטרף להכשרה פלמ"חית והתמחה בעבודה חקלאית באשדות יעקב ובמשגב-עם. שם, על גבול סוריה, השתתף גם בהעברת מעפילים מארצות המזרח הקרוב.
האיר באישיותו את השבילים בו הלכו אחריו המעפילים בבטחון. באחת השיירות, שלאחריה באו ימי המצור ע"י הצבא הבריטי על כפר גלעדי, בעקבות ההעפלה מהצפון, היה נסים הרוח החיה במאבק. שאג והתפרץ מול קצין המבצעים הבריטי, נאבק עימו, שבר לו את היד ותוך כדי כך, גרם למהומה בין החיילים, מה שנוצל ע"י המעפילים, שבעשרותיהם התפזרו בין עצי-הפרי ושדות-המשק. התמחה בסיורים ובקורסים לאפסנאות.
אחרי ששירת, 3-4 שנים הועבר לרזרבה ועבד ב-1947 כפועל בנין בתל-אביב ובשעות הפנאי המשיך את שירותו כמדריך בגדנ"ע בפעולות טרום-צבאיות, חברתיות ותרבותיות.
לא ראה עצמו חופשי, שלא לנסות לתת משהו לנערי השכונה. אחרי יום עבודה מפרך בבנין, נטה את שכמו לפעולה בנוער השכונה. כי אכן, רצה נסים לראות בהם את ה"נסים" הקטנים שיגדלו כמוהו וילכו לרעות בעתיד, בשדות הסתדרות הנוער העובד ומפעליו. משהתחילה ההתקפה הערבית אחרי החלטת ה"חלוקה" חזר לשירות. סיים קורס לחובשים ושירת בתפקיד זה בכל תקופת המלחמה.
באחרונה היה חובש פלוגתי בדרגת סמל בגדוד אחד בחטיבת הנגב. תוך כדי הגשת עזרה לפצועים בחזית הנגב במבצע "עין" נפגע מכדור בערפו ואחרי יומיים מת בבית-החולים בילינסון ביום 28.12.1948.
הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנחלת-יצחק ב-31.12.1948.