רב"ט נתנאל אפרים-מנחם פרויר ז"ל

קורות חיים

נתנאל אפרים בן אהרן ומרים. נולד ביום א' בתמוז תרפ"ח (19.6.1928) במריאנובקה, פלך ווהלין, שבתחום פולין. קיבל השכלה תיכונית. עם פלישת הנאצים בשנת 1941 ברחה המשפחה ליערות ושם מת אביו מתלאות הנדודים. אפרים הצטרף לפרטיזנים ולחם אתם נגד הנאצים.
כשתמה המלחמה עבר ללודז והצטרף לתנועת הנוער החלוצי "דרור". השתתף בסמינריון של התנועה והעפיל בראש קבוצת "דרור" באניה "הרצל".
נעצר עם שאר המעפילים על-ידי הבריטים, ונשלח לקפריסין. שם היה פעיל ב"הגנה". עלה ארצה ב"עליית-הנוער" ב-23.3.1948 התגייס מיד לצה"ל, צורף לחטיבת "הראל", פלמ"ח, במסגרת הגדוד החמישי, בדרגת מ"כ.
לחם בירושלים ובדרך לירושלים. נפל מפגיעת כדור בהתקפה על עוג'ה-חפיר, בזמן "מבצע חורב", בכ"ד כסלו תש"ט (26.12.1948) היה קבור בחלוצה. ב-20.7.1949 הועבר לנחלת-יצחק.
בדברי הספד לזכרו נכתב: "בחוסמו בגופו וברוחו את הדרך למשוריינים המצרים שבאו לעזרת גדודיהם המוכים, נפל. בגופו חסם את הכביש." אחיינו אבי דנציגר, הבן של אחותו טובה דנציגר הוסיף מידע על פעילותו בזמן המלחמה באירופה: "...פיטר כאשר היה בבית ספר באוקראינה, אם משיהו היה אומר ז'יד, היה הולך מכות. כשהגרמנים באו, לקח גרזן ועמד ליד הדלת, שרק יעיז להיכנס. אף אחד לא פתח והצלחנו לברוח. אם לא הוא לא היינו נשארים. האבא נהרג נשארנו הבנות. הוא [אפרים] איכשהו התמצא ביער, היה מביא אוכל אחרי חורף מאוד קשה. הגרמנים הוציאו קריאה מי שיחזור לא יהרגו אותו, אבל הוא לא האמין וכה ניצלנו. היינו באוקראינה עד 1945. כל אזרחי פולין יכולים לחזור...חזרנו ללודג'. הפך למדריך בדרור, התארגן בקיבוץ. עלה באנייה "אנדריאה" ב-23 במרץ 1948 בשם מזויף ובגיל מזויף. קודם היה בקפריסין בשורות המגינים.  שלח לנו 15 לירות למחנה העקורים בגרמניה. קיבוץ ילדים במחנה רוזנהיים. הן התעכבו בגלל הנכות של האחות הגיעו בפברואר 1949..." [מאוחר מדי עבור אפרים, אשר נהרג בסוף דצמבר 1948.]