רב"ט סמוטריץ יצחק "סמיטי" ז"ל

קורות חיים

יצחק ("סמיטי") בן יעקב ושרה, נולד ביום י"ד במנחם-אב תרפ"ה בתל-אביב. אחרי סיום בית-הספר העממי למד חרטות בבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין. היה חבר "הנוער העובד". התגייס לפלמ"ח ואחר-כך לפלי"ם ובמסירות לוהטת ואומץ-לב ביצע בתקופות המרי משימות נועזות: פיצוץ מסילות-ברזל וגשרים, העלאת מעפילים מהאניות, פריצה למחנה הבריטים בכפר-ויתקין ועוד.
בויכוחים עקרוניים היה קיצוני בעמידה על האמת שלו, בלי משוא-פנים, ובחיי החברה היה קיצוני בנכונות לעזרת הזולת. חובב ספורט יבשתי וימי ומוסיקה. יצחק אהב ללמד שירים ולארגן שירה בציבור וללוות בנגינה במפוחית-פה ואף כתב שירים, ביניהם את מילות השיר "האמיני יום יבוא".  
מהרזרבה של פלמ"ח התגייס לשירות בראשית מלחמת השחרור. סיים קורס מ"כים חבלנות. שירת בליווי שיירות לנגב ולירושלים ומשם נשלח לשיירה לכפר עציון.
בשיירת נבי-דניאל נפצע בראשו ורסיסים נשארו בסמוך לעיניו. לשידולי חברים ומפקדים נעתר להפסיק את שירותו הקרבי ולרדת לתל-אביב כדי לרפא את עיניו. הריפוי נמשך יותר מדי ובינתים פלשו צבאות האויב לארץ והוא לא יכול לשאת את הישיבה הבטלה בעיר בשעה שחבריו נלחמים.
על אף אזהרות הרופאים הפסיק את ריפוי עיניו, הצטרף לחטיבת הראל והשתתף בקרבות לפריצת הדרך לירושלים. במשימה לפתיחת הדרך לטרון - שער הגיא, כאשר המצב בירושלים היה חמור ונצטוו לתקוף בכל מחיר, כמפקד מחלקת חבלנים חדר עם המחלקה לבנין משטרת לטרון. הבניין בחלקו הועלה באש, אך עקב אי הצלחת המשימה של כבוש הכפר יאלו ונקודה 395, רוכזה עצמת אש כבדה של מרגמות ותותחים אנטי-טנקיים, על הכח. איש מהחבלנים לא יצא חי מהבנין. יצחק נפל ביום 30.5.1948
גוויתו הועברה עם גויות חבריו ב-17.11.1949 לקבר-אחים על הר-הרצל בירושלים.