טוראי לוי (מבורך) יוסף ז"ל

בעוד אנו נתונים בין תקוה ליאוש, בעוד הספר מכרסם את לבנו, קבלנו לאחר שנה ומחצה של אי-ודאות את הידיעה הקשה והמרה על נפילתך בגוש לטרון, ביום ב' בסיון תש"ח, באותו קרב נואש לפתיחת הדרך לירושלים.
בשעת גילוי קברך וקבר שלושה-עשר חבריך לנשק מוטלת עלי חובה קדושה כאח וכאדם לגולל את פרשת חייך.
יוסף לוי ז"ל נולד בשנת תרפ"ח בשכונת היהודים אשר בעיר העתיקה בירושלים. עם פרוץ מאורעות תרפ"ט נאלצה משפחתנו יחד עם משפחות אחרות לנטוש את השכונה על הרכוש שבתוכה, והוא אז בגיל שנה. שנים ספורות לאחר מכן בהיותו תלמיד ביה"ס העממי "דורש ציון", נחלץ לעזרת המשפחה. אך החל ראשית חנוכו בדרך החיים עזב את ספסל הלימודים, כי הרגש הרגיש בסבל המשפחה, ושימש כח עזר לקיומה.
וכאן אנו רואים צרוף נאה של עבודה ולימוד. בכוחות על אנושיים הוא המשיך את דרכו בחיים, דרך של חומר ורוח כאחת. בעוד הוא משקיע מיטב מרצו בעבודתו כחניך בדפוס "ירושלים", לא זנח את לימודיו. צרוף זה עלה לו בעמל רב אך הוא לא ויתר עליו. ובכוח התמדה ותקוה, בכוח הרצון והאמונה סיים את חוק לימודיו בתעודת גמר מצויינת.
כל מי שנמצא במחיצתו וכל שבא עמו במגע, ראה לעיניו מסכת החיים של אהבה אמיתית וטהורה לערכי העם, כיאה ליליד ירושלים הנאמן לה.
הוא הטיל על שכמו סבל נוסף, שלשאתו נדרשו כוחות לא מצויים, כוחות החבויים במעמקי לבו של אדם: הוא הצטרף לשרות ההגנה, והוא אז נער בן ט"ז שנה.
בפרוץ המאורעות בשלהי חורף תש"ח, היה בין ראשוני מגיניה של ירושלים. דרוך ואיתן עמד בפרץ להדיפת התקפות הדמים של הערבים על שכונות ירושלים; היה בין מגיני העיר העתיקה ושומרי חומותיה. הוא הגן על תלפיות ומקור-חיים, עמד בשער בנוה-אילן, קרית-ענבים, ומעלה-החמישה. ליווה שיירות נשק ומזון להר הצופים ולהר-טוב, וניצל בדרך נס. שלושת חבריו נפלו חלל על קידוש העם בהתקפה על השיירה להר-טוב.
בהשתתפו במצעד האבל בו חלק כבוד אחרון לחבריו לא ידע מה צופן לו הגורל. ללא צל של היסוס הצטרף לשירות הפלמ"ח פורצי הדרך לירושלים הנצורה.
יום לפני צאתו להתקפה המכרעת על משלט החולש על דרך לירושלים מסר דרישת שלום אחרונה, באותו יום מר ונמהר נסתיימה פרשת חייו הרעננים והובא לקבורתו בקרב האחים למרגלות חוזה מדינת היהודים, ד"ר בנימין זאב הרצל, ביום כ"ה מרחשון תש"י. פרשת חיים אשר ביסודה היתה מלווה השקפות טהורות שיצרו בו מטרות נעלות להגנה, לעבודה ולתקומת המולדת.
בזכות הקרבתך העילאית ובזכות חבריך לנשק, אנו חיים כיום כעם חופשי במדינתנו המשוחררת. נוחו על משכבכם בשלום וינעמו לכם רגבי אדמת המולדת אשר למענה הקרבתם את מיטב חייכם הרעננים.
ת.נ.צ.ב.ה.

אפרים

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

יוסף לוי התחיל את דרכו בחיי המעשה כשליח בדפוס ירושלים. מהרה הבחינו הממונים עליו בתכונותיו היפות והעלו אותו לתפקיד של עוזר במחלקת מכונות הסידור. אף בעבודתו זו עשה חיל והנהלת הדפוס נתנה בו את עיניה לעשותו פועל דפוס. הוא למד אומנות זו בזמן קצר וגילה חריצות והתמדה יתירה בלימודיו. עד שבשנה השנייה של תקופת הלימוד כבר הניחו בידו עבודות דפוס שונות, שעשה אותן בלי כל הדרכה.
עם סיום תקופת הלימוד כבר ידע כל מה שמדפיס מומחה צריך לדעת. שקדן היה וחרד למלא את חובתו באמונה, ובימים שגדול היה עומס העבודה בבית הדפוס, ויתר יוסף על שעות המנוחה ובמשך חודשים רבים היה מאריך בעבודתו עד שעות הלילה המאוחרות.
רק בימים שהוטל עליו למלא תפקידי שרות ההגנה, היה מקדים לעזוב את העבודה. חביב היה על הנהלת הדפוס ועל חבריו בעבודה, שהיו קוראים לו בכינוי "קורושנקו" על שמו של האגרפן הירושלמי, שהיה דומה אליו בקומתו המסורבלת ובחוטמו הרחב.
ב-5 בנובמבר 1947, אחרי החלטת או"ם על הקמת המדינה היהודית נקרא לשרות מלא, והוכרח לעזוב את עבודתו בדפוס.
בשעות חופשתו המעטות רגיל היה לבקר במקום עבודתו, וכולנו שמחים היינו לראותו בריא ושלם, כיוון שידענו שהוא ממלא תפקידים קשים בהגנה והוא שרוי בסכנות תדיר.
כשבאה הודעה שהוא נעדר, היינו כולנו מזועזעים עד עומק נפשנו. להוותנו הוא לא חזר ואנחנו חבריו לעבודה בדפוס ירושלים, מתאבלים אנו כולנו על החבר הטוב, שזכרונו לא ימוש מלבנו עד עולם.

ארוסט יעקב
ירושלים, טבת תש"י

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

שנתיים חלפו מאז נפל חברי היקר יוסף לוי במערכת גברה לפריצת הדרך לירושלים הנצורה. גדולה הכאב והצער על חבר יקר שנפל בקרב. קשה לי להשלים עם הגורל האכזר. איני יכול לשכח את ימי נעורינו. עת ישבנו יחד על ספסל הלימודים. נאהבים היינו בלב ובנפש. יחד היינו, כאחים נחשבנו בעיני רבים.
חביב ויקר היית על כולנו. לב טוב היה לך ותמיד אהבת לעזור אלה אשר הכירוך יקר היית בעינם. גבור ואמיץ לב היית, פחד לא ידעת. אני זוכר את אותם הימים, אשר היית חבר "בשורות ההגנה" ואשר ימים ולילות רבים שרת. ידעת שימים קשים עומדים לפנינו ושרבים האויבים האומרים להשמידינו, על כן בין הראשונים נלחמת. ונפלת כשם שנפלו רבים למען הציל את ירושלים, מידי צר ואויב.
נחמה תהיה להוריך השכולים ולנו בשחרור ירושלים השלמה אשר נתת את נפשך למען הצילה.

חברך,
יהושע ברזני.
(ירושלים)

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח