טוראי ליכטנשטיין יעקב ז"ל

קורות חיים

ליכטנשטיין יעקב בן יהושע וחנה. נולד בי"א באלול תרפ"ח בירושלים. נכדו של ר' אלימלך ליכטנשטיין, שמת מות קדושים, במאורעות תרפ"ט 1929 בחברון.
עם סיום בית-הספר העממי למד מסגרות בבית-הספר המקצועי "עמל", אך עוד לפני גמר לימודיו יצא להכשרה בדגניה, כחבר קבוצת גורדוניה "מעפילים". מתקופה זו, היו יקרים לו ביותר זיכרונותיו מימי עבודתו כמלח, בעזרו להעלאת מעפילים. עם הכרזת המדינה שרת בגדוד הרביעי והחמישי, והשתתף בליווי שיירות בין ירושלים ותל-אביב ובחזרו יגע ממסעות וקרבות היה אומר: "אנו נמשיך וניסע ולא ניתן לשים מצור על ירושלים".
יעקב השתתף בשיירה הגדולה לכפר-עציון שהותקפה ליד נבי דניאל על ידי המוני ערבים שהתקרבו גלים גלים אל המגינים.
בכאב רב תיאר במכתב למשפחתו את פרשת כניעתה של שיירה זו:"מה רב החרון שנאלצנו במחיר החיים להניח את הנשק ואת המשוריינים, שהיו כה מעטים ויקרים לנו- - - ". בשעות הארוכות שעמדו תחת אש כבדה במשוריין בשיירת נבי דניאל והאנשים החלו להתייאש, היה הוא כל הזמן דרוך ומלא מרץ. גם כשהגיעו והתבצרו ב"חורבה" לא ישב לרגע בתוך הבית. כל הזמן היה בפעילות.
בהמשך המלחמה השתתף בפעולות רבות נגד כפרי האויב ליד דרך ירושלים: צובה, הקסטל, דיר-איוב, סריס ושער-הגיא. היה אמיץ באופן מיוחד, בעל לב זהב ואהב לעזור לחברים ולאנשים אחרים.
בפעולה האחרונה באוגוסטה ויקטוריה שבהר הצופים עמד אחיו אלימלך, הצעיר ממנו, להשתתף במערכה, אולם יעקב הבכור דרש בתוקף כי ישלחו אותו במקום אחיו. בהתרסק ה"דוידקה", שבה פעלה קבוצתו, נפל ב-3 במאי 1948.
נקבר בסנהדריה בירושלים. ב-6.6.1951 הועבר להר-הרצל בירושלים.
שמונה מבני משפחתו היו מגויסים: ארבעת אחיו, אחותו, גיסו והאב יהושע. אחיו משה - היה כלוא בכלא הירדני כחבר ארגון ה"הגנה". ב-18.8.48 נהרג אחיו אבנר ז"ל - צעיר הבנים, בקרב ארמון הנציב. ב-ב' תמוז תשכ"ח (28.6.68) נהרג אח נוסף - אלימלך ז"ל בעת שירותו הצבאי.