טוראי פנסו יוסף ז"ל

קורות חיים

פנסו יוסף, בן בנימין ופרלה, נולד ב-1932 בירושלים. גמר בית-ספר עממי והחל לעבוד במכונאות. אחיו הבכור, יצחק, נרצח בידי פורעים ערבים בראשית הקרבות בירושלים והוא, יוסף, החליט לנקום את דמו. העלה את גילו בשנתים ובשנתו השש-עשרה נתקבל לפלמ"ח בראשית ינואר 1948 ונשלח לנגב. מפי חבריו נודע כי החזיק מעמד בתלאות וכאחד המבוגרים השתתף בקרבות בבית-דראס ובמקומות אחרים. בחודש מאי, כשנודע גילו הצעיר מדי, הוחלט להעבירו ללשכת הגיוס שבעיר למען תחליט אם להשאירו בצבא או להחזירו הביתה, אך בגלל שיבוש הדרכים ומיעוט השיירות הוכרח להמתין עד בוא שיירה. ערב אחד, כשציפו לבוא שיירה ביום המחרת, עמדה לצאת מחלקה לפעולת מארב וחבלה בטורי הקשר והאספקה של הצבא המצרי בכביש רפיח-חן-יוניס, ואם כי יוסף שוב לא נחשב כחייל ביחידה, הפציר בהם עד שצירפו גם אותו לפעולה.
ביום י"ח בניסן תש"ח, 27.5.1948, יצאה מקיבוץ נירים מחלקת "מבטחים", מהגדוד השמיני בחטיבת הנגב, לפעולת חבלה בקווי האספקה של הכוחות המצריים, בכביש רפיח-חאן יונס. לאחר ביצוע הפעולה, בדרכם חזרה, נתקלו במארב מצרי שהנחית עליהם מכת אש כבדה מנשק קל וממכונות יריה.
מפקד הכוח נתן פקודת נסיגה תחת חיפוי. הפקודה היתה שכל אחד יגיע בכוחות עצמו ל"נקודת המפגש" שנקבעה לפני צאתם לפעולה.
כל אנשי המחלקה הגיעו ל"נקודת המפגש" מלבד שלושה: יוסף פנסו, שמואל גבריאלי ומאיר מזרחי.
עד אור ראשון חיכו לבואם, ומשלא הגיעו, חזרה המחלקה לנירים הישנה, דנגור.
מודיעים שעבדו בשרות הפלמ"ח, סיפרו למחרת, שהשלושה טעו, כנראה, בניווט ובמקום לפנות מזרחה, פנו מערבה והגיעו לכפר בית ג'רה. הם התגלו ונהרגו ע"י תושבי הכפר, ונקברו בשולי הואדי.
בפעולת תגמול שנערכה כתגובה להריגת השלושה לא נמצאו גופותיהם ומקום קבורתם לא נודע עד היום הזה.
מצבה לזכרם הוקמה בחלקת הנעדרים בהר הרצל בירושלים.