דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

חרש באום יוכבד ז"ל

בת הרטה ומשה
נולדה בגרמניה
ב-9/10/1920
עלתה ב-1935
גוייסה ב-1942
יחידות: הגדוד השני, פל' ה'+ז', חוליה היבשתית
תפקיד אחרון: לוחמת
שוחררה ב-1946
נפטרה ב-4/8/2007

קורות חיים

יוכבד נולדה להוריה הרטה וצבי רוזנאו -9 באוקטובר 1920 בגרמניה. בבית דברו גרמנית ויוכבד למדה עד כיתה ח' השכלה כללית.
בכיתה ט' בשנת 1935 עלתה ארצה בעליית הנוער עם חבריה והתגוררה בקבוצת שילר. בני המשפחה נשארו בגרמניה. בילדותה הייתה ספורטאית ופעילה בתנועת הצופים בגרמניה.
בשנת 1942 התגייסה לפלמ"ח ושרתה בפלוגה ה'. במסגרת זו עברה מספר קורסים: אלחוט, מדריכת ספורט, קורס מפקדי כיתות. פעילות זו הייתה כרוכה בהדרכה רבה של חניכים. לבסוף בקשה לעצמה יוכבד קצת "אקשן" והצטרפה לחברי החוליה היבשתית באיילת השחר. תפקיד החוליה היה לסייע בידי עולים מסוריה ולבנון לחצות את הגבול לארץ ישראל. בשעות היום שמשה כאלחוטאית ובלילות יצאו להביא מעפילים. באחת הפעילויות לקחו עימם החברים נשק רב אשר "הוסלק" בשק על גג האוטובוס. לרוע המזל, נתפס הנשק וחברי החוליה נעצרו ויוכבד בתוכם.
לאחר מספר ימים בתא המעצר בצפת הועברה לבית הסוהר לנשים בבית לחם. שם שהתה יחד עם אסירות יהודיות מאצ"ל ולח"י וביניהן גם גאולה כהן. ב-28 במאי 1946 שוחררה יוכבד ושבה לביתה בקבוצת שילר. היא נאלצה להתייצב מדי יום בתחנת המשטרה ברחובות.
לאחר "השבת השחורה" נעצרה פעם נוספת וישבה בלטרון. עם שחרורה נאלצה להיות במעצר בית במשך שנה שלמה. במשך השנה התחתנה עם צבי ועברה לחיות בגבעת ברנר. עם סיום פרשת המעצרים והשחרורים עברו צבי ויוכבד לקיבוץ גבעת חיים.
 
בחוברת "ראשונים תמיד אנחנו- הקשר בין גבעת חיים לפלמ"ח" שנכתבה על ידי יהודה קליין לכבוד 80 שנה לפלמ"ח, מופיע מפי יוכבד: 
"באחד הערבים יצאנו באוטובוס כדרכנו לקבל קבוצת עולים שהגיעו מגבול סוריה-לבנון. בדרך עצר אותנו מחסום בריטי וגילה נשק ותחמושת. היתממנו שכלום לא שייך לנו. עצרו אותנו בראש פינה ובהמשך נלקחנו לצפת. חלק מאיתנו העבירו למחנה מעצר בלטרון ואותי החזיקו במעצר מינהלי חצי שנה במשטרת בית לחם". 

אלבום תמונות