רוזנר שמעון סימון ז"ל

קורות חיים

סימון נולד ב-11 במאי 1927, וגדל בחיפה להוריו שהיו ילידי הארץ - אביו יליד זיכרון יעקב ואמו ילידת צפת. ב-1935 הצטרפו הוריו לקבוצת המשפחות שייסדו את קריית מוצקין ליד חיפה, שם סימון התחנך בסניף של בית ספר "הריאלי" שהוקם בקריה. באותה תקופה סימון הצטרף לתנועת הנוער הימית "זבולון", שבה הפליגו לאורך חופי הארץ והרחיקו בהפלגותיהם עד לחופי לבנון וקפריסין. סימון נעשה שם עם הזמן למדריך שיט בתנועה הזו.

בינואר 1946 סימון התגייס לפלמ"ח לפלוגה י' (הפלי"ם) ואח"כ עבר ממנה לפלוגה ז' למחלקת משמרות, שהייתה מחלקת הסיירים המרכזית של הפלמ"ח, בפיקודו של "פוזה". בקיבוץ משמרות הם עבדו במפעל מוסתר ליציקת רימוני יד, שהיו בשימוש הלוחמים בקרבות מלחמת השחרור. בנוסף, עסקו בהכנת תיקי חוף לצורך הורדת מעפילים מאניות שהגיעו בהסתר מעיני הבריטים. סימון הכין גם תיק להורדת מעפילי "שבתאי לוז'ינסקי" בחוף ניצנים, מבצע בו נתפסו על ידי הבריטים חלק מן המעפילים וביניהם סימון (בזהות מזויפת כמובן) וגורשו למחנה מעצר בקפריסין. בקפריסין סימון הדריך את העולים במסגרת "שורות המגינים" שהכינו את הצעירים לקרבות כשיבואו לארץ. לאחר כמה חודשים חזר לארץ לקורס מ"כים ולאחריו נשלח לקורס מ"מים שלא הסתיים עקב פרוץ מלחמת השחרור (העצמאות) בסוף 1947 ושנמשכה ב-1948. בשנים האלו סימון לחם במסגרת חטיבת "הראל" בגדוד הרביעי "הפורצים" בפלוגה א' תחת פיקודו של אורי בן ארי. סימון השתתף בקרבות לפריצת הדרך לירושלים, כשבסיסם היה בקריית ענבים. לאחר שנפרצה הדרך לירושלים, עבר למחלקת הסיור בגדוד העשירי "המשוריין", בפיקודו של יצחק שדה. במסגרת זו השתתף בכל הקרבות לשחרור הנגב עד סוף המלחמה.

כשפורק הפלמ"ח סופח לתקופה קצרה לגולני, שאחריה השתחרר. במסגרת המילואים, לאחר שסיים קורס קצינים, סימון שירת בפלוגת השריון של פיקוד צפון והשתתף במלחמות קדש וששת הימים. בהמשך שירת בגדוד ששימש לביטחון שוטף של ההגנה המרחבית של פיקוד צפון בגזרת מטולה, עד אחרי מלחמת יום כיפור בדרגת רב סרן.

מחלקת "משמרות" הייתה המשפחה השנייה של סימון, לה דאג במשך כל השנים הרבות שלאחר מלחמת השחרור לשמירת הקשר ולמפגשים השנתיים של כל חברי המחלקה ולימים עם משפחותיהם שגדלו ובגרו במשך השנים שחלפו.

בחייו הפרטיים היה בעל עסק לחימום מרכזי בחיפה. סימון נישא לרחל סגל, בת כפר חגלה בעמק חפר, קצינה לשעבר בנח"ל. להם 3 ילדים: גיא, גילי ושלומית, שהמשיכו במופת ההורים וכולם היו קצינים בצה"ל, וארבעה נכדים. סימון נפטר לאחר מחלת הסרטן ב-10 באוגוסט 2007.

את קורותיו של סימון מסרה רעייתו רחל ב-13 ביוני 2024.