ניצן מרגולין צפרירה צפרה ז"ל
Nitsan Margolin Zafrira Tzafra

בת לוי
נולדה בתל אביב, ישראל
ב-1929
גוייסה ב-1946
יחידות: הגדוד השלישי, פל' י"א, חטיבת יפתח
בהכשרת עין גב, 1948, התנועה המאוחדת
תפקיד אחרון: קשרית
שוחררה ב-1948
נפטרה ב-27/5/2017
קורות חיים
צפרירה נולדה בשנת 1929 בתל אביב. בשנת 1946 התגייסה לפלמ"ח במסגרת הכשרת עין גב. שרתה בפלוגה יא' של גדוד השלישי בחטיבת יפתח. היא פעלה כקשרית-אלחוט במטה הגדוד ובמטה החטיבה. עד לכיבוש צפת היתה קשרית על הר כנען. השתתפה במבצע "דני" והייתה ברוחמה עד לפריצת הדרך לנגב. בסיום המלחמה התנדבה לבקר בבתי הנופלים ולהחזיר חפצים אישיים שהושארו ונמצאו. פעילות אזרחית: עסקה במחקר בתזונה ובביוכימיה והנחתה סטודנטים לתואר מוסמך ודוקטור. צפרירה ניצן התגוררה ברחובות עד לפטירתה ב-27 במאי שנת 2017. קורות חייה באתר מינהל המרכז החקלאי, מרכז וולקני, כפי שערכה, עמליה ברזילי: צפרירה (שם נעוריה מרגולין, ניצן לאחר נישואיה) נולדה ב- 1929 בתל-אביב. גדלה בירושלים וסיימה את לימודיה בגימנסיה העברית בירושלים ב-1946. מ-1946 ועד 1949 שרתה בפלמ"ח ואחר כך בצה"ל. הייתה ממיסדי קיבוץ פלמחים, ובין מקימי רפת החלב שם. בין השנים 1950 ו- 1954 למדה חקלאות באוניברסיטה העברית ירושלים, שם קיבלה התואר בוגר. בשנים 1954-1956 למדה תעשיית חלב באוניברסיטת איימס, באיובה בארה"ב, חזרה לפקולטה לחקלאות והשלימה את לימודיה לקבלת תואר מוסמך להזנת בעלי-חיים ב-1958. ב-1964 סיימה תואר דוקטור בנושא: "השפעת אנטי-מטאבוליטים במזון על ניצול החלבון בעוף". הישגים מדעיים: התחילה לעבוד כעוזרת מחקר במחלקה למשק הבקר בראשותו של פרופ' רענן וולקני בתחנת הנסיונות ברחובות (1952-1954). ב-1956 חזרה כחוקרת, תחילה במחלקה לתעשיית חלב בראשות ד"ר יעקב באב"ד ואח"כ במחלקה לתזונת בעלי-חיים בראשות ד"ר אוגניה אלומות. ב-1967 החלה עבודתה במחלקה לעופות. נושאי מחקריה העיקריים: הזנת עגלים צעירים בתחליפי חלב; שימוש במי גבינה להזנת עגלים ופרות; תזונת צ'ינצ'ילות ומינק; שיפור הערך התזנתי של סויה ע"י טיפול במעכבי טריפסין; השפעת טנינים על העדפת מזון וצריכתו בבקר; מטאבוליזם של רכיבי מזון בכבשים; השפעת הרכב המזון על הרכב טבחת עגלים לפיטום; הפחתת שומן הגוף בפטמים ושינוי הרכבו בשיטות גנטיות ותזונתיות; השפעת שיטות האכלה על התפתחות מערכת העיכול בפטמים; השפעת שיטות עיבוד המזון על צריכתו ומבצעי הגדילה של פטמים; הזנת אווזים - להקות רבייה ואווזים לפיטום בדגש על שיפור טיב הכבד; העשרת ביצים בחומצות אומגה 3 ע"י חומרי מזון שונים. הדריכה 11 סטודנטים לתואר מוסמך, 4 סטודנטים לתואר דוקטור וכן מספר תלמידי תיכון לעבודת גמר. פירסמה מאמרים רבים וחשובים בעתונות מבוקרת, מספר רב של תקצירי הרצאות בכנסים בינלאומיים ומאמרים בעתונות המקומית לחקלאים. תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו: מילאה תפקידים ציבוריים שונים במינהל המחקר ובארגוני החקלאים, ביניהם: חברה בוועד הפועל, בוועדה הפרופסיונלית ובוועדה העליונה לקידום חוקרים, בוועדה האקדמית ובוועדת השיפוט לתוכניות מחקר בבעלי-חיים. ניהלה את המכון לחקר בעלי-חיים מ-1987 ל-1992, וחברה בהנהלת ענפי הבקר, העופות והצאן. הפרישה לגמלאות: מועד פרישתה נקבע ל-1994 אך היא המשיכה את מחקריה בחוזה מיוחד עד 1996. בעלה, ד"ר יוסף ניצן (1929-1967), היה חוקר בכיר במכון לגידולי שדה במינהל המחקר החקלאי. צפרא ניצן ניפטרה במאי 2017 . צפרא מילאה תפקידי ניהול משמעותיים במינהל. הייתה מהחוקרות החלוצות שהצעידו את המכון לבעלי חיים לשנות ה-2000. הייתה אישה דעתנית וצנועה. הייתה ונשארה תמיד פלמחניקית, ישראלית שורשית.אלבום תמונות
