פרמינגר ארוין ז"ל

קורות חיים

ארוין נולד בעיר וינה להוריו, סלומה לבית פוהורילס ושמעון פרמינגר ב-30 במרץ שנת 1929. הוא הוברח בגיל תשע עם אחותו לאנגליה מאימת הנאצים. בתום המלחמה ולאחר שש שנים בהן שהה בפנימייה באנגליה עלה עם אחותו על אוניה לפלסטין, שם פגש את הוריו. הוא התגייס לפלמ"ח במסגרת הכשרת ברוקלין בשנת 1947 ושרת בגדוד השלישי של חטיבת יפתח. תפקידים ומשימות לקראת ובמהלך מלחמת העצמאות: עסק בליווי ואבטחת שיירות באזור רמות נפתלי ומנרה, השתתף בקרב מול אנשי הכפר מאליק, השתתף בתקרית הירי ליד מנרה, לחם בכיבוש נבי יושע (התקפה שלישית), כיבוש צפת וכיבוש טבריה, שימש כמתרגם ליגאל אלון, לחם באזור לטרון ובאב אל וואד, השתתף בשחרור הנגב ולחם בקרב שעל 'משלט העץ'. השתתף ב'קורס הקצינים הבלתי גמור' ולקראת סוף מלחמת העצמאות שימש כקצין הספקה גדודי בגדוד 22 של חטיבת כרמלי. דרגותיו נלקחו ממנו בשל סירובו לפעול נגד ה'אלטלנה' בחודש יוני 1948. בתום המלחמה ועד שחרורו נשלח לאום רשרש לשם ארגון ובניית הבסיס הצבאי החדש. משם עבר ל'חרבת אל מעיין' ובסוף לנהרייה בתפקיד קצין קשר לכוחות הקנדיים ומשקיפי האו"ם. פעילות בצה"ל: גוייס ככוח מילואים והשתתף במלחמת קדש (קצין הספקה חטיבתי בעזה), מלחמת ששת הימים (החזית מול מצרים) ובמלחמת יום כיפור (נפצע בראס סודר שבדרום-מערב סיני). פעילות אזרחית: בתום מלחמת העצמאות חזר לאנגליה ללימודי עיבוד עורות. בשובו לארץ ניהל את המפעל המשפחתי לעיבוד עורות Lambskin Ltd. בתל אביב. ב-1957 התחתן עם בינה לבית גפני. נולדו להם שני בנים גיא ושי. ארוין נפטר ימים ספורים לפני יום הולדתו ה-81, כשהוא סב גאה לארבעה נכדים: איה, מאיה, גלעד וליאן. ארוין פרמינגר נפטר ב-22 במרץ שנת 2010. המידע נמסר באדיבותו של שי פרמינגר ונערך בידי נעמה שלו.