רס"ן בס ליפא ליפא ז"ל

קורות חיים

ליפא בַּס נולד באחד ביולי שנת 1928 בטהראן בירת איראן, לשם ברחו הוריו מרוסיה. בשנת 1933 בהיותו בן ארבע שנים הביא אותו אביו על גבו לארץ, דרך מטולה. גדל וסיים תיכון מונטיפיורי בתל אביב. בשנת 1945 התגייס לפלמ"ח ביוזמה אישית, לאחר שסיפר להוריו שפלמ"ח פירושו "פלוגות לעזרת משקים חקלאיים". הצטרף להכשרת תל יוסף והוצב בפלוגה ד' בגדוד הראשון ובהמשך בגדוד השלישי. הדריך בטופוגרפיה והיה נַשק-סליקר. ביולי 1947 הועבר לרזרבה, אך בנובמבר, כאשר למד בטכניון לימודי הנדסה, גויס מחדש ושירת כמה שבועות בהגנה על חיפה. במלחמת העצמאות לחם במסגרת הגדוד החמישי בחטיבת הראל ומילא תפקידים רבים ומגוונים בחזיתות השונות: מפקד כיתה בחלוצה, מפקד שיירה לירושלים, מפקד כיתה ברמת הכובש, לוחם בקרבות מחולדה על המחנה העיראקי ועל חולדה הערבית. הוא עלה בשיירה האחרונה לירושלים, שיירת הראל של ה-20 באפריל 1948 ובדרך השתתף בקרבות ("שיירת מכבי"). במוצאי פסח נפצע בשייח ג'ראח. היה מפקד המחנה של מטה "הדיביזיה" (חטיבת הראל) והוא שמצא את גופתו של קולונל מרכוס שנהרג באבו גוש. בקרבות הראל בירושלים, בחר המג"ד מנחם רוסק בליפא כנהגו. ישכה שדמי, שהחליפו, ציין שליפא דהר עימו לשדה הקרב "כי אז למפקדים לא היו פלזמות". בהתקפה על שייח ג'ראח נפצע ועבר להיות מפקד המחנה של החטיבה שכונה "הדוויזיה". עד שנת 1950 הספיק גם להיות קצין שחרורים בחיל אוויר. אותה שנה השתחרר, חזר ללימודי הנדסה אותם סיים והצטרף לחברת החשמל. במקביל, המשיך בפעילות ביטחונית: עבר קורס מפקדי סוללות נ"מ ופיקד על סוללה במלחמת קדש. בשנת 1957 התגייס לצבא הקבע והיה ראש מדור אבזרי מטוסים בחיל אוויר, כמהנדס, בדרגת סרן. בשנת 1960 השתחרר ונתמנה לקצין קישור לאו"ם בצפון, בדרגת רב סרן, והיה קצין מבצעים של יחידת הקישור. בשנת 1983, בגיל 56, השתחרר סופית. מפעילותו האזרחית המגוונת: בשנים 1952-56 מהנדס בחברת החשמל; 1960-63 מזכיר ארצי של הסתדרות המהנדסים; 1964-67 מהנדס ראשי של חברת תיעוש; משנת 1967 ואילך מנהל המכון ללימודי מבוגרים של אורט ישראל ובהמשך סמנכ"ל בכיר של הרשת בישראל. משנת 1998 הוא גימלאי. אנשי אורט ישראל קראו לו "איש חזון, אמיץ, סולל דרך והולך בה בנחישות". בחייו הספיק גם לכתוב שלושה ספרי ילדים. ליפא בַּס היה נשוי לנעמי, להם שני ילדים ארנה ורונן. ליפא התגורר בתל אביב עם בת זוגו פנינה כרמי עד פטירתו בשני באוגוסט 2007.