לוחם ברנדס יוסף ברנדי ז"ל
קורות חיים
יוסף ברנדס, "ברנדי" בפי חבריו, נולד בתל אביב ובגיל רך עבר עם משפחתו לחיפה. הוא למד בבית הספר הריאלי, הצטרף להכשרת הצופים עין גב של הפלמ"ח ולחם כמ"כ בגדוד השלישי של הפלמ"ח בקרב על כיבוש צפת. "איש גדול עם הומור גדול", נזכר מפקדו אלעד פלד.
ערב פסח תש"ח, ביום השנה למרד הגטאות, הוציא פלד פקודת יום ללוחמיו: "דגל ישראל שנשמט במלחמות הגטו, יונף מחדש על מצודת צפת. בירת הגליל לנו תהיה". ברנדס ופלד נפצעו בקרב ופונו באותו אמבולנס לבית החולים. אחרי שחרורו מצה"ל הוא יצא ללימודי רפואה בגרנובל שבצרפת, וסיים אותם באוניברסיטה העברית. ב-1957 חזר לחיפה ומאז קשר את גורלו בבית החולים רמב"ם. מנישואיו לשרה שנקר נולדו אורלי (אף היא רופאת נשים) וגבי.
בתחילה חשב פרופסור ברנדס להתמחות בכירורגיה, אבל תאונה שעבר שינתה את מהלך הקריירה שלו: הוא נכנס למעלית שלא הייתה במקומה, נפל לפיר, נפצע והושבת לכמה חודשים. כשהחלים, התמחה בגינקולוגיה ומ-1968 היה לרופא בכיר במחלקת נשים וגינקולוגיה, עד שהפך למנהלה ב-1976. פרופסור ברנדס עודד את כניסת המחלקה לתחום הפריית המבחנה, שפותח בהמשך על ידי תלמידו ויורשו בהנהלת המחלקה, פרופסור יוסף איצקוביץ', שהפך אותה למובילה בעולם בתחום תאי הגזע העובריים. תלמידו וסגנו במחלקה, פרופסור חיים אברמוביץ', אומר ש "...על פי האופן שבו הרופאים התכוננו לביקור או לניתוח, ידעת אם הוא במחלקה או לא...". לדבריו, פרופסור ברנדס זכה ששלושת תלמידיו ינהלו את מחלקות הנשים והגינקולוגיה בבתי החולים של חיפה: פרופסור איצקוביץ' ברמב"ם, פרופסור אילן טימור ברוטשילד ופרופסור אברמוביץ' בכרמל.
ב-1981, כשהוא בפסגת עבודתו המחקרית, נקרא פרופסור ברנדס על ידי מנכ"ל משרד הבריאות אז, פרופסור ברוך מודן, לשמש מנהל בית החולים רמב"ם בנוסף לניהול מחלקת הנשים. בתרגיל פתע שנערך באותו סתיו, למד ברנדס שבית החולים אינו ערוך לקליטת מספר רב של נפגעים בבת אחת. מצויד במרצו הרב ובניסיונו כמפקד במילואים של בית חולים שדה, הוא הכין מתקנים ותוכניות מדוקדקות, תיגבר את מחסני החירום ותירגל את הצוות. ההכנות השתלמו חודשים ספורים אחר כך, כשפרצה מלחמת לבנון הראשונה ובית החולים קלט את מאות הפצועים מהמלחמה.
ד"ר צבי בן ישי, בעבר סגן מנהל בית החולים, אומר ש"...במלחמה זו זקף בית החולים לזכותו הישגים היסטוריים, והם יושמו לאחר מכן בצבא האמריקאי ובצבאות נאט"ו...". לדבריו, פרופסור ברנדס יזם את הקמת קרן המחקרים, שנהפכה לזרוע הכלכלית החשובה של בית החולים, וטיפח את מעמדו ודימויו הציבורי של רמב"ם בצפון. בית החולים נוהל "...בתקיפות ובחספוס הצברי האופייני של ברנדי...", מספר ד"ר בן ישי, "...ולא אחת יצאו מלשכתו בדמעות, אך תמיד יובשו הדמעות הללו מאוחר יותר בצלחת חומוס אצל כרים, חומוס ההתפייסות וההתנצלות...".
המקור: אורי דרומי, הארץ,
אלבום תמונות