קורות חיים
יוסי נולד ב- 11.5.1928 באיסטנבול, טורקיה. אביו היה קצין בצבא הרוסי וברח, בשנת 1920, עם עוד קצינים יהודים מאודסה לאיסטנבול ומשם לפתח תקוה. לאחר זמן חזר לאיסטנבול בדרכו לבקר את הוריו החולים, לבסוף נשאר שם והקים משפחה.
יוסי למד מספר שנים בבית ספר אוסטרי. בשנת 1941 הגיע לביקור קרובים בארץ, נשאר ונקלט בקיבוץ מעברות, שם התחנך.
היה בתפקידי הדרכה בתנועת "השומר הצעיר" והדריך בקורס קפ"פ. הוא ליווה מספר עליות לקרקע של קיבוצי השרון.
ב"שבת השחורה" נאסר בגבעת חיים והיה עצור במשך שלשה חודשים בלטרון.
לאחר מכן, הצטרף להכשרה שהקימה קיבוץ חדש, וביום הכיפורים בשנת 1946 ירד להתישבות בנגב עם אחת עשרה הנקודות. יוסי וחבריו החליפו את אנשי חצור בקיבוץ גבולות.
בסוף שנת 1946 התגייס לפלמ"ח, למחלקת עין השופט בפלוגה ז' (סיירים). שימש כמ"כ בסוף שנת 1946 ושנת 1947. השתתף בהורדת מעפילים בנהריה, בפריצה למחנה תל-ליטוינסקי ובפיצוצי בתים בכפר סלמה.
אחרי הטבח בבתי הזיקוק ירדה מחלקת עין השופט, לנמל חיפה, בפיקודו של יוחאי בן-נון.
במלחמת העצמאות גוייס לגדוד הרביעי בחטיבת הראל. השתתף בלווי שיירות לירושלים, קרב חולדה, כיבוש הקסטל וקולוניה, כיבוש סריס, מבצע מכבי, מבצע נחשון, הנסיון לכיבוש צובא, קרבות שער הגיא, כיבוש בית מחסיר, הר-ציון והפריצה לעיר העתיקה. קרב נבי סמואל, סן-סימון וקטמון, קרב הרדאר.
לאחר ההפוגה הראשונה עבר לפלוגה הימית. הוא פיטרל עם הספינות הקטנות בחוף ביירות והעביר עם חבריו, "מסתערבים" מאנשי פלמ"ח לשעבר לעיר ביירות. כן פטרל בחוף עזה עם חבלנים ימיים.
שרות בצה"ל: היה בחטיבת השריון 14, במלחמות סיני, במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון בשנת 1982.
פעילות אזרחית: עם סיום המלחמה שב לקיבוצו גבולות. היה חבר הקיבוץ, תיפקד כמרכז משק וכמרכז רפת.
למד באוניברסיטה, השתלם כמורה דרך והשתלב במערכת החינוך במשך ארבעים שנה.
בשנותיו האחרונות היה עסוק יוסי בתיעוד ובהנצחה של לוחמי פלמ"ח אשר נפלו במלחמות ישראל. התמקד בחברי פלמ"ח יוצאי העיר רמת גן וחטיבת הראל. יוסי אור סיעי רבות לשימור מורשת הפלמ"ח בשיתוף עם ארכיון הפלמ"ח.
יוסף היה נשוי לדינה, אב לבת ובן וסב לששה נכדים ושני נינים.
יוסף אור התגורר ברמת גן עד לפטירתו ב-20 ביולי שנת 2016.
