סגן בן-צבי כצנלסון צביה ז"ל

קורות חיים

צביה נולדה ב- 18.9.1918 ברוסיה. בהיותה בת ששה חודשים התייתמה מאביה. היא ברחה עם אמה ואחיה מרוסיה הבולשביקית לפולין. בשנת 1925 עלתה לארץ ליפו. למדה בבית הספר לילדי עובדים בתל אביב, בבית הספר לבנות ובסמינר לוינסקי. בשנת 1942 התגייסה לפלמ"ח במסגרת "המחנות העולים" והגיעה לקבוצת משמרות. היא שרתה בפלוגה א' בפיקודו של נחום שריג, בשנים 1942-1943, וסיימה קורס מכי"ם. בשנת 1943 סיימה קורס אלחוט במחנה פלמ"ח בנגבה והייתה לאלחוטאית. כאשר שרתה ביגור, בשנת 1944 בפיקודו של נחמיה שיין, עסקה בגיוס בנות לפלמ"ח בצפון הארץ. בשנה זו הצטרפה לפלי"ם בשדות-ים ושימשה כאלחוטאית. בשנת 1945 עברה ל"רזרבה". במלחמת העצמאות - ב- 10.12.1948 התגייסה מחדש והפעם לגדוד החמישי והייתה למפקדת מחלקת בנות בדרגת סגן. פעילות אזרחית: סיימה סמינר דו שנתי באפעל. שימשה כמורה וכמנהלת מערכת החינוך בכל הרמות בשדות ים. הייתה שותפה בועדות תרבות ובעריכת חגי ישראל. כן הייתה מורה ומדריכה בחברת נוער עולה מעיראק. פעלה כמורה לספרות בבית הספר התיכון בשדות ים, בבית הספר המשותף "חוף הכרמל" במעגן מיכאל ובסמינר אפעל. יצאה יחד עם בעלה, מלכיאל, לשליחות הדרכה בקיבוץ נערן, בראשית דרכו. בשנת 1983 הקימה יחד עם פנחס אגמון ממעגן מיכאל, את כתת המבוגרים הצמודה לבית הספר המשותף ובה למדו ששים תלמידים ותלמידות מישובי האזור. היא לימדה ספרות והתמידה בניהול ה"כתה" במשך שמונה עשרה שנה. בשנת 1985 מונתה לראיין עבור ארכיון "יד טבנקין", מספר חברות פלמ"ח על תקופת פעילותן הצבאית. פרות הראיונות יצאו בספר "זה חוזר אלי...חברות פלמ"ח מספרות". פרסמה שני ספרי שירה: "ביום גנוב מליל", "בהרף הזורם". צביה הייתה חברת קיבוץ שדות-ים, נשואה למלכיאל בן-צבי משנת 1945, אם לחמישה ילדים. צביה בן-צבי נפטרה ב- 7.1.2009.