טוראי בן אליהו ישעיהו שייקה ז"ל

קורות חיים

שייקה נולד להוריו רבקה לבית וורוביוב וישראל בן-אליהו ב-6 בפברואר שנת 1924 בבית החולים הגרמני בחיפה. הוריו הגיעו לגדוד העבודה בעין חרוד בסוף שנת 1922 עם קבוצת עולים מ"שדה מנוחה", מושבת עובדים יהודית בדרום רוסיה. בסופו של יום התגלגלו הוריו לעבוד בנהלל על מנת להיות קרובים לאחיינית של אביו שנותרה גלמודה. שייקה נולד בחיפה וגדל בנהלל עד להיותו בן שנתיים. אז שב עם אמו לעין חרוד. אביו היה מנהל העבודה בגורן , אליו נאספה התבואה מהשדה. אמו עבדה כחולבת ברפת. שייקה עצמו הסתובב בין כולם ומאוד נהנה להתבונן בעת אפיית הלחם במשק. בין לבין, גם למדו בבית הספר המקומי, טיילו בארץ עם המורה והמחנך משה כרמי. הכירו את הארץ דרך הרגליים. עם סיום הלימודים עבד בפרדס ובמקביל השתתף גם באימונים של הפלמ"ח בקורס סיירים וחבלה של פלוגה א' במשמר העמק. שייקה התגייס לפלמ"ח עם בן כיתתו שם [ג'ים] מיכאלי. הם שרתו בפלוגה א'. חלק מהפעילות נעשתה בגינוסר, הם עברו גם קורס הכנה בקיבוץ אלונים. עם הזמן הופנה לקורס מפקדי כיתות בכנרת בפיקוד דב דרומי. אך עקב בעיות ברגלו. הוא נפצע בזמנו בקרסול עת נפלה עליו מחרשה. לכן לא יכול היה לבצע את האימונים הקשים. למעשה, שוחרר חזרה לעין חרוד. שם הפך להיות נהג. בין לבין, עת החל המאבק של האצ"ל בבריטים בשנת 1944, נדרש נהג נוסף לרכב המשא של הפלמ"ח. הנהג הקבוע חשש להיעצר במחסומים וכך גויס שייקה על ידי יגאל אלון להיות הנהג של רכב המשא של הפלמ"ח. הסתובב בין הפלוגות, המשקים והמבצעים. לקח נשק, ציוד ואנשים לכול מרחבי הארץ בכל שעות היום והלילה. עבר הרפתקאות רבות מספור, מחסומים, מעצרים ומה לא. שייקה נהג באוטו בין עבודה לבין אימונים. הוביל "סליקים" עם נשק וציוד לכול פינה בארץ. ב"שבת השחורה", 29 ביוני 1929 נאסר עם חברי עין חרוד ובילה קצת ברפיח. עם שובו למשק, השתחרר מהפלמ"ח והפך להיות נהג בקואופרטיב של עין חרוד. שייקה הפך לנהג המיתולוגי של המשק, הוביל במשאית משאות, אנשים וילדים, לטיולים רחוקים ועבד גם בפלחה. כן פיתח את תחביביו הרבים - שחזור חצר הכלים החקלאיים וגידול סוסים. הוא טיפח אורווה והוביל בחגים שיירות ואנשים על סוסים וכרכרות, וסיפר בכשרונו, כמספר בעל הומור, על ימי הראשית של עין-חרוד. כמובן כי הייתה גם המשפחה. שייקה היה בן טוב להוריו, אשר חיו בעין חרוד איחוד, אח מסור ודואג לאחיו הצעירים אבנר ואיה. שייקה בנה עם מיכל ציזלינג משפחה רחבת ילדים. מענפיה העבותים של משפחת ציזלינג הגדולה. אבא טוב ומיוחד, אשר הוריש לילדיו את אהבת הטבע והמרחב, את החושים הטכניים המפותחים, את אבהת הסוסים, החריצות, את תשומת הלב, והמון סיפורים, וקודים פנימיים אשר עברו בירושה הלאה, משמונת בניו ובנותיו ובני זוגם לעשרים וארבעה נכדיו ונכדותיו, וגם לשלושת ניניו, וגם אל שרקי הנפלאה, אשר ליוותה אותו בשבע השנים האחרונות של חייו. עצב מותה של מיכל ושל הנכד האהוב עפרי חלחלו אל מעמקיו. הוא שקע אל עולמותיו, ואולי היו אלו העולמות הקסומים של ימי המעיין והשעות עם הסוסים הדוהרים ברחבי העמק. הימים ההרואיים בפלמ"ח, ומשאית הטרנטה בכבישי הארץ ואולי הרקפות, הכלניות והנרקיסים הפורחים בחורף בגלבוע, ועץ השקדייה בלבן המציין כי הנה סגר מעגל ביום הולדתו, בדיוק לפני תשעים שנים. שייקה בן אליהו נפטר בי"ד שבט תשע"ד, 15 בינואר 2014. הוא הובל לקבורת עולמים על גבי כרכרה רתומה לסוס בדרכו האחרונה לבית העלמין של עיו חרוד. הפרטים נמסרו באדיבות משפחת בן-אליהו מעין חרוד מאוחד.