בן-אריה אהרון אהרונצ'יק ז"ל

קורות חיים

אהרונצ'יק בן-אריה נולד בתל אביב בי"א סיון תרפ"ח (29 במאי 1928), בן בכור לחיים וצפורה. בהיותו בן שנה עברה המשפחה לשכונת בורוכוב, בה גדל ולמד. בסיום בית הספר העממי שהה שנה בכפר הילדים ע"ש מאיר שפיה ושנה נוספת בקיבוץ נען. בשובו לבית הוריו היה מתלמד במוסך "איחוד רגב" ולמד מכונאות בלימודי ערב. בנעוריו חבר תנועת "הנוער העובד". בהיותו בן 16 וחצי התגייס לפלמ"ח. היה חבר פלוגה ד' ופלוגה ט', מטעמן התאמן ועבד בקיבוצים בית השיטה, מעוז חיים ואילת השחר - בו פגש את מיכל צימבל, בת תל עדשים. בנובמבר 1945 נישאו. יחד היו לחברים בקיבוץ נען, בו עבד בזמן היותו ברזרבה ועד חזרתו לשירות בשנת 1947. היה חבר הגדוד הרביעי של הפלמ"ח, פעל כסליקר במעברות ושירת כנהג טנדר פרגו ובו סליק פנימי. לאחר מכן הוכשר בקורס משוריינים והוצב במטה חטיבת יפתח - עמה לחם בגליל העליון, בדרך ירושלים, בנגב ובמבצע דני. לאחר תקופת הלחימה עבר לגבעת המורה. היה נהגם של הסמח"ט שוליא רנטוביץ' והמח"ט מולה כהן, עמו עבר לאחר פירוק הפלמ"ח לפיקוד צפון והיה נהגו של האלוף משה כרמל. פעילות אזרחית: שוחרר לבקשת הקיבוץ והיה חבר נען עד 1950. לאחר מכן עברה המשפחה לקיבוץ גשר, בו חיו עד מעברם לגבעתיים בשנת 1960. בגשר עבד כנהג משאית ובגבעתיים כנהג מכלית חלב בחברת "תנובה". בשירות המילואים עבר קורס קצינים והמשיך לשרת בדרגת סגן. בשנת 1964 החל לעבוד במערכת הביטחון והיה עובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. בשנים 1966 - 1971 הושאל למשרד ראש הממשלה והיה נהגו של השר ישראל גלילי. בשלהי 1970 איבד את בנו הבכור ישי בתאונת טיס. לאחר מכן חזר לעבודה ביחידה הטכנולוגית של המוסד ועבד בה עד צאתו לגמלאות בשנת 1993. בשנת 1977 היה חבר בצוות זוכה פרס ביטחון ישראל. יצא למספר שליחויות קצרות לחו"ל, אך כל שנות עבודתו נותרו עלומות עבור הקרובים לו. אהרון בן-אריה נפטר באבן יהודה בה' אב תש"ע (15 ביולי 2010). היה איש משפחה מסור - בעל, אב לשלושה וסב לשמונה נכדים ושמונה נינים.