גוב הולצמן זהבה ז"ל

קורות חיים

זהבה נולדה בתל אביב בסוכות תרפ"ט - 26.9.1929  להוריה שהיו בקיבוץ עין חרוד ובין מקימי גדוד העבודה.
זמן קצר לאחר לידתה, נסעה עם הוריה ואחותה נירה לקרקוב כדי לאפשר לאביה להחלים ממחלת הקדחת.
בשנת 1933 חזרו כולם לארץ ובכך נותר אביה יחידי ממשפחתו שנספתה כולה בשואה.
זהבה למדה בבית הספר היסודי "לדוגמא" בתל אביב ולאחר מכן בגימנסיה "הרצליה". הצטרפה לתנועת הנוער "השומר הצעיר" ועברה הכשרה ימית בימיה של הפועל שעל הירקון. הייתה מדריכה הן בתנועה והן בימיה.
ערב פרוץ מלחמת העצמאות סיימה את לימודיה וחויבה להישאר בעיר כמדריכה. את שרותה הצבאי עשתה במשך כשבעה חודשים במטה הפלמ"ח, באגף כוח אדם וטיפלה בדיווח על הנופלים.
עם פרוק הפלמ"ח יצאה לקיבוץ סער. בשנת 1949 נישאה לבן עמי גוב, יוצא הפלמ"ח ובשנת 1950 יצאה עימו ללמודים בארצות הברית, שם נולדה בתם הבכורה נעמה.
עם שובה לארץ התגוררה בטבעון במשך שתיים עשרה שנים והייתה מורה בבית ספר יסודי. שם נולדה בתה הצעירה ענת.
מקריית טבעון עברו לחיפה, למדה באוניברסיטה בחיפה לתואר ראשון בהיסטוריה ועבדה בבסמ"ת במשך חמש שנים. שם נולד בנה ניר.
בשנת 1969 חזרה להתגורר בתל אביב ועבדה כמורה בתיכון עירוני ד' ובאותו זמן סיימה לימודי תואר שני במדעי החינוך באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן, נסעה עם משפחתה לונדון למשך חמש שנים וערכה מחקר על חשיבה היסטורית.
בשובה לארץ לימדה במשך שש שנים במכון להכשרת אקדמאים בבית ברל ולאחר מכן במכון לאינטגרציה לכתיבת תכניות לימודים לחטיבת הביניים.
בשנת 1988 יצאה לגמלאות, ומאז הייתה עסוקה מאוד בעשיית דברים שאוהבת ומסוגלת לעשות.
זהבה גוב, הייתה נשואה לבן-עמי, חבר פלמ"ח והתגוררה בסביון.

זהבה גוב נפטרה בתאריך 4 בדצמבר 2021 והובאה למנוחות בבית העלמין בסביון.