לוחם הרפז גולדברג עמוס ז"ל

קורות חיים

עמוס הרפז נולד בחיפה בראש השנה תרפ"ט,  15 בספטמבר 1928. הוא גדל בחיפה, בקריית חיים ובקיבוץ גניגר, למד אלקטרוניקה בבית הספר המקצועי שליד הטכניון.
בשנת 1947 התגייס לפלמ"ח והיה בהכשרת גבת, שרת בפלוגה א' בגדוד הראשון של חטיבת יפתח יחד עם זיוה, לימים אשתו. 
השתתף במהלך מלחמת העצמאות בכל הפעולות של פלוגה א'. מילא בפלוגה ובגדוד תפקיד של קשר במרחב צאלים-גבולות.

ב 18 באוגוסט 1948 הם עלו עם הרבה חברים מחטיבת יפתח על הקרקע, על גבעה בבקעת קדש והקימו את קיבוץ יפתח.
כמו כולם באותם ימים, עבד בחקלאות וחציבה, הם ריסקו אבנים לחצץ והוא זכר עד ימיו האחרונים כמה אבני חצץ "פוליה" יש בכל דלי וכמה בכל משאית. עם חבר הקים מעבדה לתיקוני חשמל ואלקטרוניקה ועבד בזה ובתפקידים שונים במשק.

ב 1960 יצא לעבוד במפעלי המים חצבני דן ובמועצת הצרכנים של חברת מקורות.

ב 1964 עזבה המשפחה את הקיבוץ ועברה למרכז הארץ-לשרון כמרכז משק בכפר ויתקין, לא היה קל לעזוב קיבוץ עם ארבעה ילדים באותם ימים. ושנה וחצי מאוחר יותר החליטו עמוס וזיוה לחזור לגליל לראש פינה. עמוס חזר לנושא המים ועבד במפעלי המים והניקוז, בחורף היה נוסע יחד עם ילדיו לראות שיטפונות בעמק החולה, בגליל, בכנרת.

ב 1971 הוזמן מומחה מים מדרום אפריקה לבדוק את הכנרת והגיע למסקנה שהיא עומדת בפני סכנה של זיהום אורגני. הוחלט להקים רשות ממשלתית לנושא הכנרת, היא מנהלת הכנרת, ועמוס מונה לעמוד בראשה. ראשית היה צריך לאסוף מידע על מערכת המים והקרקע באגן ההיקוות של הכנרת ולכן החלו בסדרה של בדיקות ומחקרים, והוא היה שותף כמעט בכל יזמה חדשה כזאת וניסה ליישם כאן באזור דברים שלמד על רשות עמק טנסי שהוקמה בידי רוזוולט בימי הניו-דיל.

ב 1977 עבר לעבוד כמנהל מחוז הצפון במחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, זאת הייתה תקופה מרתקת עבורו וגם עבורנו. רענן וייץ שעמד אז בראש המחלקה יזם הקמה של ישובים חדשים בגליל, אלו היו ישובים קהילתיים קטנים שמהר מאוד זכו לשם "מצפים". הישובים החדשים נזקקו לפרנסה ופיתחו נושאים חדשים: חממות, גידול ברווזים, פטריות, ייצור יין איכותי ועמוס סייע בהשגת התקציבים הדרושים. 

ב 1984 עבר לעבוד כמנהל חבל הצפון של קק"ל. עמוס היה איש הגליל בעל ראש יצירתי והיה שותף לפרויקטים חדשים רבים בגליל. טיולי המשפחה כללו נטיעות, פארקים, שיקום נוף וארכאולוגיה, פרויקטים בתחום המים כמו בניית מאגרים בגולן, הקמת יער שוויץ מעל טבריה ואת ההצפה שקיבלה מאוחר יותר את השם "האגמון".  

ב 1995 פרש עמוס לגמלאות וחזר לחקלאות, זיוה רעייתו והוא אהבו לצאת בבוקר למטעים, לטעת, לגזום, לבדוק השקיה לקטוף את הפרי. לאורך השנים המשיך להתעניין במחקרים ובחידושים בתחומי החקלאות, היה מעורב בהקמת "רפקור" ובדירקטוריון שלה ולקח חלק בהקמת מיזמים ומחקרים מתוך סקרנות וחזון.

רק כשהיה כבר בן 80 התחיל לצמצם את המעורבות הציבורית שלו ולאט לאט הסתפק בעבודת המטע הפרטי בלבד. 
בשנת 2014 החליטו לעבור לדיור מוגן בכפר סבא וכאן גילה עמוס את תחום הציור, שהפך להיות מרכז העניין שלו ונשאר כך גם כאשר יציבות היד המציירת ירדה עם השנים והמצב הבריאותי. 

עמוס הרפז נפטר ב-4 בנובמבר 2022 והובא למנוחות בבית העלמין בראש פינה.