סמל כוכבי משה כוכבי ז"ל

קורות חיים

משה כוכבי, הידוע גם בכינויו "כּוּכְבּי", נולד בבוקרשט בירת רומניה בשנת 1928 ובגיל חמש עלה ארצה עם הוריו. מילדותו ספג ערכי ציונות ושוויונות: אביו, ד"ר שמואל כוכבי-שטרן, היה יו"ר התנועה הציונית ברומניה, אגתה, פעלה למתן שוויון זכויות לנשים. כחבר בתנועת הצופים יצא להכשרה בקיבוץ דפנה. בשנת 1947 התגייס לפלמ"ח עם הכשרתו ושירת בפלוגות ב' ו-ד' בגדוד השלישי, חטיבת יפתח. במלחמת העצמאות היה חובש קרבי. בקרב לשחרור צפת נפצע קלות ובחסימת בית חנון במבצע "יואב" נפצע שוב, פציעה קשה יותר. לאחר שחרורו מצה"ל בדרגת סמל (במחלקת נכב"ד), משה היה עד 1955 חבר קיבוץ יראון (גרעין הצופים ה'). לאחר מכן יצא ללימודים, השלים תואר שני בארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית במלגה מאת משרד הביטחון ובשנת 1967 קיבל תואר דוקטור. כעבור שנה הצטרף לצוות ההוראה והמחקר של החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל-אביב, בה הגיע לדרגת פרופסור, תפקיד שבו החזיק שלושים שנה, עד 1998, בהן שתי תקופות כהונה בנות חמש שנים כראש המכון לארכיאולוגיה. פרופסור כוכבי לימד גם באוניברסיטאות הרווארד וטוקיו והיה חבר-מחקר באוניברסיטאות אוכספורד, ניו-יורק וטורונטו. במקביל כיהן בשנים 1990-1997 כיו"ר המועצה לארכיאולוגיה ליד משרד החינוך והוא חבר ועדת השמות שליד משרד ראש הממשלה. כוכבי ניהל חפירות וסקרים ארכיאולוגיים רבים - ביניהם בהר-ירוחם, תל אסדר, תל זרור, סקר הר-יהודה, ח' רבוד=דביר, תל אפק וארץ גשור - ופרסם ספרים ומאמרים. הוא ערך ספר על הר-יהודה וכתב את הפרק "יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח"; כתב את הספר "אפק-אנטיפטריס: חמשת אלפים שנות היסטוריה" (בגרסה עברית ובגרסה אנגלית); הפרק על תקופת התנחלות ישראל בכנען בספר "ההיסטוריה של ארץ-ישראל - ישראל ויהודה בתקופת המקרא". פרופסור כוכבי טיפח דור של ארכיאולוגים, אשר בהגיעו לגיל 60 הקדישו לו את הספר "מנוודות למלוכה - היבטים ארכיאולוגיים והיסטוריים על ראשית ישראל", קובץ מאמרים מאת בכירי תלמידיו וחבריו למקצוע. משה כוכבי התגורר תל-אביב עד לפטירתו בחודש פברואר 2008.