סא"ל לויצקי גואל אבו-נימר ז"ל

קורות חיים

גואל לויצקי נולד בעין גנים, פתח תקווה בשני בנובמבר 1917 להוריו שרה ואליהו לויצקי. הוא קיבל את שמו גואל, מהעובדה כי ביום הולדתו הוכרזה הצהרת בלפור על מתן מדינה יהודית לעם ישראל בארץ ישראל. הוריו עלו ארצה בשנת 1904 והיו ממקימי מושב ירקונה. שם למד ועזר בעבודות המשק. הוא בוגר בית הספר תחכמוני בתל-אביב. לגואל היו ארבעה אחים ואחיות: יפה, הדסה, ראובן וישראל. פעילות ביטחונית: בשנת 1931 התגייס לארגון ה"הגנה" בהיותו בן 14 שנה. בשנת 1935 הצטרף לקבוצת הרועים בקריית חרושת והיה מראשוני קיבוץ אלונים. במסגרת זו פיקד על המרדף הראשון אחר כנופיות ערביות מחוץ לגדר של קיבוץ אלונים. מהלך" היציאה מהגדר", מתוחקר על ידי מפקדי ה"הגנה". בשנים 1937-1939 משמש כנוטר בגזרת עמק יזרעאל וכמפקד "הנודדת" באזור. בשנת 1938, מפקד קורס גששים עבור הנוטרים. בין השנים 1938-1943, פעל רבות לחקירת גילוי רוצחו של אלכסנדר זייד, אשר נרצח בחודש יולי 1938. בשנת 1939 משמש כמדריך בקורס מפקדי כיתות של ה"הגנה" בג'וערה. בשנת 1940 משמש כמדריך חבלה ראשי בקורס החבלה של ה"הגנה" בנהולו של קפטן המונד הבריטי. בקיץ 1941 מצטרף לפלוגה א' של הפלמ"ח עם הקמתה. באותה שנה, מדריך בקורס המ"כים הראשון של הפלמ"ח אשר נערך בקיבוץ אלונים בפיקודו של יגאל אלון. גואל עצמו עובר קורס מפקדי מחלקות של ה"הגנה". בשנת 1942 משמש גואל כמדריך בקורס סיירות. משנת 1943 הוא פורס כנפיים ויוצא לעולם הביטחוני בארץ ישראל. בשנת 1943, משמש כקצין מודיעין של גליל תיכון של ה"הגנה". בין השנים 1945-1947, הוא פעיל בש"י [שירות הידיעות של ה"הגנה"] בחבל הגליל בנפת נהלל. הוא מפתח מומחיות של ערביסט מדופלם ואף דובר את השפה. בשנת 1948 ירד גואל לחבל סדום וים המלח ושימש כמפקד המקום מטעם הפלמ"ח. הוא פיקד על הלוחמים בקרבות מול הליגיון הערבי, בעת המצור ואף יזם פעילויות התקפיות כנגד מטרות בעבר הירדן. האלוף דוד שאלתיאל המליץ עליו לקבלת צל"ש על החלטתו לא לסגת, להילחם על סדום ועל שמירת המקום עד לנצחון. עם הסרת המצור על סדום הצטרף גואל כמפקד גדוד 91 בחטיבת עודד [חטיבה 9 בפיקוד אורי יפה ולאחריו יצחק פונדק]. גואל בראש אנשיו לחם בקרבות לשחרור הנגב, מבצע "יואב", כיס פלוג'ה, במבצע "חירם" לשחרור הגליל המערבי. במבצע זה שוחרר הגליל וכוחותיו של קאוקג'י גורשו מארץ ישראל. במבצע "חירם" השתתפו גואל ולוחמיו בכיבוש: תרשיחא, משלט העץ, שחרור יחיעם, סאסא, פסוטה, אלקוש, ברעם, דיר אל-אסד, מעונה, הסרת המצור מאילון ואף פשיטה ללבנון עד לנהר הליטאני. עם סיום המלחמה שימש גואל כמושל צבאי של המשולש וכן כמפקד גדוד במילואים, בחטיבת מילואים. פעילות אזרחית: משנת 1935 ובמשך 17 שנה היה חבר בקיבוץ אלונים, בין לבין אף שימש כמוכתר. בנובמבר 1938 נישא לשרה תומרקין, בת חנה ואהרון מיוצאי גרמניה. לאחר הקמת מדינת ישראל, חל פילוג גדול בתנועה הקיבוצית עקב חילוקי דיעות בין מצדדי הקו הפוליטי של מפלגת פועלי ארץ ישראל [מפא"י] לבין אנשי אחדות עבודה. כתוצאה מכך התפלגו קיבוצים רבים, חברים עזבו ושינו מקום, משפחות וחברויות נהרסו, תהום של שנאה נפער בין החברים. באלונים נאלצו לעזוב 15 משפחות, ביניהן משפחת לויצקי. הן למעשה גורשו מהמשק וקיבלו כפיצוי חלקות אדמה סמוך למשפחת זייד והיו ממייסדי עמותת שיכון אלה. גואל התמנה לתפקיד הממונה על המגזר הערבי במס הכנסה. לאחר-מכן שימש כסגן נציב מס הכנסה. הוא בוגר לימודי מינהל ציבורי באוניברסיטת חיפה. לשרה וגואל לנולדו שני בנים: עמי ועפר. הם זכו לחיים ארוכים, ראו וחוו בנים, נכדים ונינים. שרה נפטרה ב-12 במאי 1990 וגואל לויצקי נפטר ב-7 במרץ שנת 2009. העביר את המידע: בנו, עפר לביא. בספריית בית הפלמ"ח מצויה קלטת DVD עם סיפור חייו המלא של גואל לויצקי.