מילכמן שמואל שמואליק ז"ל

קורות חיים

שמואל נולד ב-6 במאי 1929 בפולין. התחנך ולמד עד פרוץ המלחמה בקיץ 1939. היה חמש שנים בגיטו לודז'. בקיץ 1944 נלקח למחנות "אושוויץ-בירקנאו". המספר החרוט על זרועות הוא 7645-B. בסוף הזוועות הגיע לאוסטריה למחנה EBENZEE ליד העיר לינץ. שם לאחר מספר חודשים, שוחרר על ידי האמריקאים. לאחר ימים ספורים, עלה על רכבת ללא ידיעה לאן תוביל אותו והגיע לעיר אינסברוק. ברדתו מהרכבת פגש חיילים יהודים מאנשי הבריגדה שדיברו אידיש. הם אספו לילדים יהודים ובקשו ממנו להצטרף אליהם. הם הפצירו בו שיקבל בתמורה לינה, ביגוד ומזון. אנשי הבריגדה הביאו את הילדים לעיירה בשם "סלבינו" באלפים האיטלקיים. המקום אורגן על ידי אנשי הבריגדה ומחנכים יהודיים. סוף-סוף הרגיש מה זה חופש אמיתי. בדצמבר 1945 אורגנה במקום קבוצה ראשונה לקראת יציאה לארץ ישראל. הקבוצה עלתה על האונייה "אנצו סרני" והגיעו לחופי ארץ ישראל. המעפילים נעצרו על ידי האנגלים והובלו למחנה המעצר בעתלית. לאחר שבועיים הועברו הנערים לקבוצת חניתה כילדי "עליית הנוער". בתחילת שנת 1947 התגייס עם חבריו להכשרה לפלמ"ח. למד קורסים בקרבות שדה, ניווט ונשק. השתייך לפלוגה ג' עם המ"פ סיקו בגדוד הראשון עם שייקה גביש. עבר קורס חובשים קרבים. השתתף בקרבות מלחמת העצמאות. פרץ עם חבריו את המצור בגליל, הצטרף לקרבות משמר-העמק שהותקף על-ידי קאוקג'י ואנשיו. לחם בכיבוש זרעין. השתתף ביום הכרזת המדינה במאי 1948, בקרבות מלכיה בגליל, חבש פצוע ראש בעמדה חשופה ובעצמו נפגע בברך. השתתף בפינוי פצועים כמו שייקה גביש ועוד. 'גנדי' מפקד מחלקה חיפה עלינו שנוכל לסגת. פעילות אזרחית:- בשנת 1949 השתתף בייסוד קיבוץ ראש-הנקרה בגליל המערבי. ב-1951 עבר לתל-אביב ועבד כבנאי. הוא הושפע מדוד בן-גוריון וירד לאילת, במסגרת "שרות חלוצי לישראל" [שח"ל]. עבד שם כשמונה חודשים בבניית ביצורים, בניית המזח. הוא גר באוהל, פשוט לא היה במקום כל מבנה מלבד השק"ם. לאחר סיום העבודה שב לתל-אביב, הכיר את אשתו לעתיד, טובה. התחתן ונולדו להם שלושה ילדים. משנת 1955 עבד בדפוס העיתונות. עם סיום עבודתו ב"מעריב", יצא לגימלאות. שמואל מילכמן התגורר ברמת-גן עד לפטירתו ביום ה-10 בספטמבר שנת 2015.