לימוני ציטרינז' יהודה

קורות חיים

יהודה נולד בעירה מלווה, פולין בשנת 1924 ועלה לארץ,לעפולה בשנת 1925 עם הוריו ועם ששת אחיו. בשנת 1939 צורף להכשרת הנוער העובד בקיבוץ תל-יוסף. בשנת 1941 נשבע אמונים ל"הגנה". בשנת 1942 אוחדה ההכשרה עם קיבוץ גינוסר. הוא גוייס מטעם ה"הגנה" למשטרת הנוטרים ושמר על שדה התעופה ברמת-דוד. בשנת 1945 עבר קורס סיירים של ה"הגנה" בבית עובד. בשנת 1946 עבר קורס אלחוט מורס בתל-אביב. בשנת 1946 לדרישת קצין הקשר צ'רלי מה"הגנה", הקים שובך יונים בגינוסר ואימן את היונים וכמו כן הדריך קבוצת עולים, שהגיעו באונית ה"הגנה" "לטרון", באימוני שדה וקשר, איתות ראיה - פנסים והליוגרף. בשנת 1947 שישמ כאלחוטן מורס במטה חטיבת גולני בקבווצת כנרת. משם עבר לקיבוץ גשר ולמשטרת גשר הנצורים. היה עם החטיבה בשחרור נצרת וסביבתה. בשנת 1948 התנדב לשורות הפלי"ם וה"גדעונים", היה אלחוטן מורס בספינות הרכש והשתתף בהובלת אחת עשרה אוניות רכש במשך שמונה עשר חודשים. האוניות יצאו משיבניק ביוגוסלביה ומאיטליה. חברו לפעילות היה הימאי אוסי רביד. בשנת 1950 היה בחמ"ן 8 - עם יוצאי המחלקה הערבית של הפלמ"ח. פעילות בצה"ל: במבצע "קדש" בחטיבת השיריון 370. בגדוד קשר מטכ"ל במלחמת ששת הימים ובמטכ"ל במלחמת יום הכיפורים. פעילות אזרחית: בשנת 1950 השתחרר מהצבא שב לקיבוץ גינוסר, התחתן עם רות (רומה ריס), ניצולת שואה. היה חבר קיבוץ גינוסר וחבר ועדת הביטחון של הקיבוץ. לאחר מכן הפך להיות קבלן עבודות עפר והשתתף בבניית קו-החשמל ממצפה רמון לאילת. עם השנים המשיך לבנות את הארץ כקבלן עבודת עפר ובניין. יהודה לימוני, נשוי לרות; לשנים נולדו שני בנים, רן ועמית. להם שלושה נכדים: נילי, יעל ואורי - הבנים של אילנה ורן. שני נכדים: דנה ואורן - הבנים של נורית ועמית.יהודה לימוני מתגורר בגבעתיים.