סגן עובד קרייתי ורסנו תהילה תיתי ז"ל

קורות חיים

תיתי נולדה ב-8.3.1928 (שושן פורים תרפ"ח) בחיפה בית חולים "בתר" להוריה דבורה לבית מייזלמן וישראל ברכר. את שם המשפחה החליפו יחד עם בני המשפחה האחרים קרייתי. אולם אביה ישראל שהיה אז עיתונאי מוכר בישראל ברכר ניסה הוא לשנות אך שוכנע גם הוא להישאר בשמו הקודם.
חיפה עיר הולדתה היא שנות הילדות שלה עיר בהתפתחות. על מורדות הכרמל החלו להופיע בתי מגורים פזורים בין הסלעים, העצים, שיחי בר ופרחים וביניהם הובילו שבילים קסומים לילדים. היא הספיקה לבקר בשלושה גני ילדים- גן-ברוריה, גן שושנה (דודתי) ולבסוף גן קפלנסקי שהיה גם גן- כיתה א'. מרחבי המשחקים ושוטטויות היו ההר על נופו הפראי וחוף הים הפראי וחוף הים שלרגליו העיר התחתית חיפה.
אבא ישראל שהיה עיתונאי היה לוקח אותה לאירועים בעיר ובסביבתה ואף בגליל הרחוק שהיה תחום "הכיסוי" שלו. כך, מגיל צעיר היא נסעה איתו והתודעה לאירועים שונים כגון בניית נמל חיפה, עלייה על הקרקע של חניתה, יישובי חומה ומגדל ועוד.
ערב מלחמת העולם השנייה הגיעו לנמל חיפה אוניות גדולות לביקור- חלקן ספינות מלחמה בריטיות כגון אייג'קס וחלקן ספינות נוסעים מפוארות שהיו גדולות ולא הצליחו להיכנס לנמל והם נאלצו לנסוע אליהן בסירת מנוע.
כשנכנסה לכיתה א', הוריה נפרדו. אני גרתי עם אימא ואבא היה בא לבקר אותה והמשיך לקחת אותה לסיוריו בעיר וסביבותיה. אימא יצאה ללמוד מקצוע: מטפלת-גננת, בעין-חרוד. היא הצטרפה אליה וגרה אצל הדודים שלה משפחת ישראל ורבקה בן-אליהו. בעין-חרוד היא הרגישה בבית ונטמעה בין ילדי המשק בני גילי. ההשתלבות שלה עמם היתה גדולה וכאשר היא התגייסה לפלמ"ח היו שולחים לה חבילות כמו ליתר בני הכיתה. בשנות הנעורים היא למדה בבית ספר הריאלי בחיפה. אולם את כל החופשות בילתה בעין חרוד.

דודה ישראל בן אליהו היה חבר ה"הגנה" ומרכז אזור העמק היה לוקח אותה לפעמים לסיורים על האופנוע שלו וכך היא הכירה את הישובים והשתתפה אתו במבצעי העליות על הקרקע של יישוביי חומה ומגדל. מאוחר יותר במאורעות 1936-9, כאשר וינגייט התמקם בעין חרוד עם פלוגות הלילה, הילדים התרוצצו ביניהם והיו גאים מאוד על הידידות שנרקמה ביניהם.

לאחר סיום תקופת ההשתלמות פתחה אימה גן עצמאי - גן דבורה, גנון ראשון מסוגו בחיפה והיא עזרה לה להכין את כל הנדרש בבקרים בטרם צאתה לבית הספר.
בכיתה ה' היא הצטרפה לתנועת "הצופים" ובגיל 14 נכנסה ל"הגנה". היא עברה בה קורס מודיעין ופעלה במסגרת זו. בנוסף לכך השתתפה ביחד עם רבים מתושבי חיפה בשחרור מעפילי עתלית והעברתם לבית אורן. הבריטים צרו על בית אורן והם תושבי חיפה הקיפו את הבריטים והיה זה מחזה מרהיב לראות את ההמונים שבאו להשלים את שחרור המעפילים המבצע הוכתר כידוע בהצלחה והמעפילים שוחררו. הייא נטלה חלק בהפגנות נגד גירוש מעפילים והפעילויות של האימונים וקשר במסגרת ה"הגנה" וכל זה בנוסף ללימודים בבית ספר הריאלי.
המבצע המרשים ביותר היה ההשתתפות בעלייה לביריה. כידוע הבריטים ניסו להוריד את מתיישבי ביריה מאדמתם והמונים מאזור הצפון עלו לביריה והתמקמו בה בגשם ובסערה. הבריטים היו חסרי אונים. הם נענו לקריאה לבוא לעזרת ביריה בהיותם בבית ספר ולא היו לבושים למזג אוויר החורפי וכך בלבוש קיצי נשארו בה שלושה ימים ולילות שהיו גשומים וסוערים. הייתה זו חוויה בלתי נשכחת.
ב"שבת השחורה" ב-26.6.1946 פרצו הבריטים בין היתר ליגור בחיפוש אחר נשק. ביגור התגלה נשק רב והבריטים אסרו את מרבית הגברים בקיבוץ והעבירו אותם למחנה הסגר ברפיח. ואז קמו תלמידי י"ב וחברי הגרעינים והגיעו ליגור ועזרו לנשות הקיבוץ לקיים את המשק.
לאחר מכן באה עת להתגייס לפלמ"ח. הכשרת הצופים שהיא הייתה חברה בה, יצאה לחודשי הכנה בטרם גיוס לקיבוצים יגור, גבעת חיים והמעברות, לאחר מכן באוגוסט 1946 עברנו כהכשרה מגויסת במסגרת הפלמ"ח לקיבוצים בית השיטה ועין גב.
בשנה הראשונה התגבשו מבחינה חברית והתחילו את המסלול של עבודה ואימונים. בסוף השנה הזאת המציאות בארץ והחלה להעלות ענני מלחמה מתקרבת, ואז הועברה ההכשרה כולה לעין גב. באוגוסט 1947 יצאו שמונה בנים ובנות מההכשרה והיא בתוכם לקורס מפקדי כיתה בדליה. בקורס שמנה כ-140 פלמ"חניקים היה בפקודו של חיים בר-לב היה מזורז בגלל המלחמה המתקרבת ונמשך כשלושה חודשים. חזרנו אחריו ליחידות ומיד הם שולבו במערכות הראשונות. היא השתתפה בקרבות "קטנים" בסנדלה בזרעין ואחר כך בקרב הגדול על משמר העמק נגד צבאו של קאוקג'י. היה זה הקרב הראשון שבו השתמש האויב בתותחים ולנו היו רק סטנים. לאחר הקרב עלתה עם הגדוד הראשון למחנה פילון. קבלה מחלקת מח"ל שהצטרפו לקרבות מלכיה. הוליכה הספקה ומזון לנלחמים במלכיה. ירדה עם החטיבה להתארגנות במחנה צריפין. פקדה על מחסום בדרך לירושלים. פיקדה על פלוגה של גח"ל במחנה כפר יונה. הצטרפה לחבריה מהכשרת האב עין גב/בית השיטה והשתחררה עימם ב-30 בינואר 1949.

פעילות אזרחית: הייתה ממקימי קיבוץ פלמחים. הייתה המא"זית הראשונה של המשק. עבדה בבתי ילדים, בנוי, בהנהלת חשבונות ולבסוף כארכיונאית של קיבוץ פלמחים.
בשנים 1951-1955 הייתה בשליחות עם בעלה יעקב עובד (ורסנו) בארגנטינה. תיתי הייתה נשואה ליעקב חבר פלמ"ח, השניים הקימו משפחה בקיבוץ פלמחים. להם שלוש בנות ובן ועשרה נכדים. תיתי עובד נפטרה ב-26 בינואר 2006.

מסר את הפרטים: בעלה, יעקב עובד.