לוחם ארמוני יצחק איציק ז"ל

קורות חיים

יצחק ארמוני נולד בירושלים בשנת 1927 להוריו שמעון ומזל ארמוני. יצחק הוא דור 21 בארץ, נצר למשפחת קסטל הנטועה באדמת הארץ דורות רבים. סיפור חייו שזור באירועים הגדולים של דור ילדי הארץ שלחמו כאן בגבורה עילאית במלחמת השחרור כדי להקימה לדורות הבאים.

יצחק נולד למשפחת קסטל, משפחה ירושלמית חמה ושורשית משכונת החבשים, ממגורשי יהדות ספרד שעלו לארץ בשנת 1492 והתיישבו לראשונה בעזה ובהמשך בחברון ובירושלים.
בן חמישי במשפחה בת שמונה ילדים, שבעה אחים ואחות. הוא למד בבית הספר "דורש ציון" וזכה ללמוד מפי סבו הרב יהודה קסטל שהיה אמן ואיש חינוך, משורר ומלחין, מחלוצי שיטת הלימוד עברית בעברית, וממייסדי שכונת הבוכרים, זיכרון משה ורוחמה בירושלים, ומדודו הרב מאיר קסטל שהיה ראש ועד העיר של יהודי חברון. בנעוריו למד בסמינר המזרחי לימודי יום ולימודי ערב בהנהלת חשבונות. היה פעיל בתנועת הצופים. אהב לשחק כדורגל והיה שוער מקצועי בקבוצת הפועל ירושלים.

בגיל 16 הצטרף להגנה. עם פרוץ הפרעות, בסוף שנת 1947 גויס לשמירה, להגנה ולמבצעים רבים.
במהלך מלחמת הקוממיות, ב 1948, מונה לתפקיד מפקד מחלקה בגדוד "מוריה" ושירת בירושלים. בתחילת שרותו נשלח לקורס נשק בהר הצופים. במהלך המלחמה השתתף בקרבות על שחרור הקסטל בדרך העולה לירושלים. הקרב נערך ב 3-9 באפריל 1948. בזמן פעולה מבצעית בדרך מהקסטל לירושלים ב 7 לאפריל 1948 עלה המשוריין של יצחק על מוקש. כתוצאה מהפגיעה הקשה נפל המשוריין מגובה רב לעומק הוואדי. יצחק נפצע באופן אנוש ואיבד את ההכרה. סבל מפגיעה רב מערכתית, מפגיעת ראש שכללה שבר בגולגולת וכן מריסוק כף רגלו השמאלית.
הוא פונה לבית חולים הדסה בירושלים עם זעזוע מוח קשה והתפתחה לו דלקת קרום המוח שזיהמה את חלל הפנים. יצחק שכב ללא הכרה בסכנת חיים, עד שרופא צעיר בעל תושייה הציל את חייו והוא שב להכרתו. לאחר כחודש הועבר להמשך טיפול בבית חולים תל השומר ולאחר מכן לטיפול משלים והרכבת פרוטזה בארצות הברית. בארצות הברית התקבל יצחק כגיבור ישראל, ולמרות שהוצע לו שם עולם ומלואו, סירב להשתקע שם וחזר לארץ, למשפחתו בירושלים.

הוא הקים בית עם אשתו רבקה לבית בולבה - איל ויחד הם גידלו את בתם, ליאלה לאה. הקשר המשפחתי הנחה את חייו והוא היה אבא, סבא, סבא רבא למופת. הוא זכה לנכדה, מאיה, שני נכדים, תומר ואלון שמעון, ונינים: דוד, שיר, אביב ומעין.
הוא עבד כמנהל חשבונות בחברות שונות ובמשרד האנרגיה.
כתיבת שירים היתה תמיד חלק ממסע חייו. הוא פרסם שבעה ספרי שירה: ,גל המגל" (1977), "סנסני שיר" (1988), "מבעד חלון עתיק"  (2005), "במחול הזמן", (2007) , "גחלי שירה"  (2012), "הגות" ,  (2017), "קול שיר"  (2021).
שיריו עשירים בדימויים הקשורים למקורות ולהווי של יליד הארץ. נוגעים לחיי האדם, מאגדים בתוכם את אמונתו בטוב, שמחת החיים, התחדשות ותקווה בהווה מבעד לחלון העתיק של העבר. יצירותיו של דודו, הצייר משה קסטל, מוצגות בספרו "מבעד חלון עתיק". 
יצחק היה אדם אופטימי אוהב חיים. תמיד הסתכל על היש והוקיר אותו. למרות שנאלץ לחיות כל חייו עם פרוטזה בעקבות הפציעה במלחמה, מעולם לא הלין על כך, שבה לבבות ואף היה הרקדן הכי טוב בכל מסיבה. הוא ניחן בסבלנות רבה ועזר לאנשים רבים במהלך חייו.
המסר שלו לדורות הבאים היה: "אני גאה במדינת ישראל. העם היהודי לא היה יכול להתקיים ללא מדינה משל עצמו. אני הייתי חלק מהלוחמים שנלחמו על הקמת מדינה יהודית ואני מאמין שהדור הצעיר צריך להיות מאוחד ולהמשיך ולשמור על המדינה בכל דרך".

יצחק ארמוני נפטר ב-21.1.2024 , יא' בשבט, תשפ"ד.