סא"ל גל גלאס עוזי ז"ל

קורות חיים

עוזי נולד ב-15 לדצמבר, 1923 בעיר ווימאר, גרמניה. בשנת 1933 החל ללמוד בבית הספר הייהודי בכפר ארלינגן. לאחר עליית הנאצים לשלטון, החליטה מנהלת בית הספר, אנה אסינגר, להעביר את בית הספר לאנגליה על כל מוריו ותלמידיו. עוזי למד באנגליה במשך 3 שנים והיה שב לחופשות בגרמניה. בשנת 1936 על ארצה לבדו והצטרף לאביבו שנמלט מגרמניה וחי בקיבוץ יגור. הוא למד תחילה בבית הספר האזורי בנשר, ועם סיום לימודיו שם, החל ללמוד בבית הספר המקצעי "טיץ" ביגור. שם למד מסגרות ומכניקה עדינה. בשנת 1942 סיים לימודיו והתגייס לפלמ"ח. עוזי התגייס לפלוגה ד' יחד עם כמה בני יגור אחרים ושירת במחלקה שישבה בגבעת חיים. כבוגר בית ספר מקצועי וחובב נשק, החל לעבוד כעוזר נשק תחת הדרכתם של אפרים (פמה) קוזלובסקי שהיה הנשק הפלוגתי ועוזרו שלמה פוגל אשר ריכזו את הטיפול בנשק ובהסלקתו. בתקופה זו החל להתעניין בשיפור נשקים קיימים וערך מספר נסיונות בתחום. בשנת 1943 נתפס על ידי הבריטים עם חלקי נשק. אחרי משפט נידון לשבע שנות מאסר, אותו החל לרצות בכלא עכו. הוא שוחרר ביולי 1946 כחלק מחנינה שניתנה למספר אסירים של ההגנה והפלמ"ח לרגל חגיגות יום הולדתו ה-50 של המלך ג'ורג' השישי. אחרי השחרור מהכלא חזר לקיבוצו, יגור, שם עבד עבור ה"הגנה" בשיפוץ כלי נשק שנשארו אחרי "השבת השחורה", וכן כשומר שדות ורועה. באוגוסט 1948 גויס לצה"ל וצורף ליחידת המיעוטים אשר הוקמה זמן קצר קודם לכן, לאור ידיעת השפה הערבית והיכרות עם דרוזים מכפרי הכרמל. הוא מונה למפקד מחלקה של דרוזים משפרעם, אתם השתתף במספר קרבות בגליל, הבולט שבהם בקרב על הכפרים ג'ת יאנוח. בהמשך השתתף בפעולות נוספות בגליל. עוזי המשיך ונשאר ביחידת המיעוטים גם כאשר הפכה לגדוד 300, תחילה כסמ"פ פלוגה א', ובהמשך השתייך למטה הגדוד והיה ממלא מקום קצין הנדסת חימוש. עקב רצונו לשרת בקבע, בספטמבר 1949 יצא לקורס קצינים אותו סיים בפברואר 1950. עם סיום הקורס הועבר לחיל המדע (חמ"ד, לימים חיל החימוש) לעבוד על פיתוח תת-מקלע חדש לצה"ל. לאור הצלחתו בפיתוח עצמי של תמ"ק אותו החל ב 1946. המשיך לשרת בחיל החימוש בתפקידים שונים בתחום פיתוח נשק קל, תוך שהוא מתקדם בדרגות, עד שחרורו מצה"ל בדרגת סגן אלוף בשנת 1975. זכה בצל"ש רמטכ"ל בשנת 1955, והיה הזוכה הראשון בפרס בטחון ישראל בשנת 1958, על פיתוח התמ"ק שנקרא על שמו, "עוזי". אחרי פרישתו לגימלאות מצה"ל בשנת 1975, נסע עם משפחתו לפילדלפיה, ארה"ב, לטיפול בבתו תמר אשר נולדה עם פגיעה מוחית. הוא נשאר ועבד שם בתחום של פיתוח נשק קל עד למותו בשנת 2002. נקבר בקיבוץ יגור, סמוך לאשתו אהובה לבית פרנקל, ובתו תמר. מסר את הפרטים: בנו, עדו.