הורביץ דוד ז"ל

קורות חיים

דוד נולד בערב ראש השנה תרע"ו, 8 בספטמבר שנת 1915, בעיירה ברדיצ'ב באוקראינה. המשפחה התיישבה במאה ה-15 בעיירה הורוביצה ליד פראג לאחר גרוש ספרד ואחת הדמויות בתולדות המשפחה היה הרב ישעיהו הלוי איש הורביץ (השל"ה הקדוש). דוד למד בבית הספר "תרבות" ברובנה וידע את שפת העברית על בוריה. עם עליתו ארצה בשנת 1926, לדגניה א', עם משפחתו שכללה את אביו אהרון, את דודתו אסתר ואת אחותו שושנה. המשפחה הצטרפה אל דודיו אליעזר ומרדכי ויינר חברי הקיבוץ. דוד השתלב בחברת הילדים ובבית החינוך. השילוב בין נוף ילדותו ברוסיה ובגרותו בדגניה א', העניקו כנראה לדוד את השילוב בין יכולות של מנהיגות, ארגון ויעילות לבין נעם הליכותיו - מחצב של אהבה לזולת. דוד היה בעל סקרנות אינטלקטואלית ואיש ספר. לנפשו הפיוטית נוספה אהבתו למוסיקה קלאסית. במהלך שנות פעילותו מילא דוד תפקידים רבים במסגרת צבא וביטחון של המדינה שבדרך: בשנת 1936 מונה למפקד מחלקת הגפירים בעמק הירדן. בשנת 1938 נקרא על ידי יגאל אלון לשמירה בעליה לחניתה. בשנת זו גוייס על ידי יגאל אלון והתנדב לפלוגות הלילה בפיקודו של וינגייט. בשנת 1941 התנדב לפלמ"ח, לפלוגה לפלוגה א'. באותה שנה היה מפקד מחלקה במטולה שננטשה על ידי התושבים במלחמת העולם השניה. בשנת 1942 השתתף בקורס הקצינים הי"ג בביתן אהרון ובג'וערה ולאחר מכן בהכנות לפלישת הגרמנים בזמן מלחמת העולם השניה. עת ירד עם חבריו לפלמ"ח לנגב לאזור דורות-רוחמה ל"עצור את רומל עם מקלות". בין לבין גם היה מפקד פלוגת הפלי"ם הדתית. באוקטובר 1945 נטל חלק בשחרור המעפילים בעתלית עם חבריו לגדוד הראשון בפיקוד נחום שריג. בפעולת ליל הגשרים בחודש יוני 1946 השתתף בפיצוץ גשר אל-חמה. ב-29 ביוני שנת 1946,ב"שבת בשחורה", נעצר על ידי הבריטים ושהה במחנה המעצר ברפיח עד סגירת המחנה. בשנת 1947 פעל בשליחות הפלמ"ח להבאת מעפילים לארץ, תחילה בצרפת ולאחר מכן בשליחות מיוחדת באלג'יר ובתוניסיה. הוא נמלט מתוניסיה באוניה לספרד עם עשרות מעפילים ומספרד עברו לצרפת ומשם לארץ באניה "הפורצים", עליה פיקד. האוניה הגיעה לחוף תל אביב ב-4.12.1947, פרצה את ההסגר הבריטי והעולים פוזרו בארץ. בשנת 1948 נקרא על ידי יצחק שדה לגדוד 33 בחטיבת אלכסנדרוני והשתתף בכיבוש הכפרים קולה ורנתיה. בחודש יוני 1948 זו נתפס על ידי חברי האצ"ל בזמן פרשת אלטלנה באזור כפר ויתקין ונלקח כבן ערובה אל יעקב מרידור. לאחר זמן שוחרר באופן פתאומי ואקדחו האישי הושב לו. לאחר מכן נשלח על ידי גולדה מאיר לפקד על כל מחנות המעפילים בקפריסין במטרה להרגיע את הרוחות לאחר המרד המחנות. הוא ארגן אימונים צבאיים ב"שורת המגינים" והבריח אנשים לארץ דרך מנהרות שנחפרו אל מחוץ לגדר ומשם בסירות. הכיסוי של דוד היה התחזות לעובד סוציאלי מטעם ארגון הג'וינט בשם מנחם אורן. בשובו לארץ היה מפקד מחוז הנגב, מפקד גוש הירדן בעל סמכויות שיפוטיות בדרגת מג"ד, חבר ועד הפטור מס' 1, אחראי על פגישות עם באי כוח האוייב באזור הגבול וועדת שביתת הנשק. לפני כן היה חבר "מנגנון ההגנה" ובתקופה מסויימת היה אחד משומרי ראשו של משה סנה עת שימש הלה כראש מטה ארגון ה"ההגנה". בשנת 1965 קבל פטור משרות מילואים. פעילות אזרחית: משנת 1959 ועד שנת 1981 עבד בחברת מקורות בתפקיד מודד ראשי בפרוייקטים גדולים כמו הקמת המוביל הארצי, הקמת צינור הנפט מאילת, הקמת מאגרי וקווי מים שונים ומפעל "שפדן". בתעודות ההצטיינות שהוענקו לו הוגדר כעובד מעולה, אחראי ומסור. לאחר פרישתו לגמלאות הוסיף לעבוד בחברות פרטיות עד שנת 1990. דוד הורביץ נפטר ב-13.3.1993. מסרה את הפרטים: רעייתו, יהודית הורביץ.