רז ריז'יק דניאל ז"ל

קורות חיים

דניאל רז נולד בבבית החולים הראשון בעמק, ליד מעיין חרוד ב-27 בחודש יולי שנת 1926, מוצאי ט"ו באב תרפ"ו. הוריו, יעקב ושרה ריז'יק, היו מראשוני קבוצת גבע. בשנת 1929 היה בגן הילדים של הגננת נחמה קושניר. בשנת 1933 למד בכיתה א' עם המורה דבורה דוידזון והיה במחזור ב' בגבע. בשנת 1936 למד עם המורה נעמי סמילנסקי, אשתו של הסופר ס. יזהר. בשנה זו יצאו בני הכיתה לטיול שנתי למעיינות מוחייבה שעל הירמוך. בטיול הקיץ של מחנה חבר-הקבוצות בקריית ענבים, שטו החניכים בסירה מסביב לכל ים המלח. בשנת 1944 בכיתה י"ב, עבר את בחינות הכניסה לאוניברסיטה העברית והיה ל"סטודנט הראשון" בגבע. בשנים 1945-1947 למד בירושלים במחלקה לביולוגיה עם טוביה קושניר מכפר יחזקאל, יעקב ורמן, דני זוהרי, נגה הראובני ונוספים. דניאל אשר בצעירותו היה ידוע כנער הטבע והצמחים. יחד עם חברו בנפש, טוביה קושניר מכפר יחזקאל, נע ונד ברחבי הארץ ואף לפסגת החרמון הגיעו. השניים למדו ביולוגיה ושכרו חדר משותף בכפר עיסאוויה ליד הר הצופים. בשנת 1946 גילו השניים את האיריס השומרוני ליד הר עיבל. בין לבין הצטרף לארגון ה"הגנה", ובמסגרת פעילותו יצא לקורסי פיקוד שונים. מלחמת השחרור שבשה את לימודי החברים הטובים. טוביה קושניר נפל עם מחלקת הל"ה. דניאל הצטרף אף הוא לפלמ"ח ונטל חלק בקרבות משמר העמק. לאחר מכן ירד לנגב ומונה לקצין המודיעין של הגדוד השביעי בחטיבת הנגב. השתתף בתכנון ובלחימה ברבים מקרבות הגדוד. דניאל היה למפקד כיתה לאחר שעבר קורס מכ"ים בג'וערה. בזמן הקורס לחם בקרבות משמר-העמק. עם סיום הקורס ירד לנגב והפך למפקד בגדוד השביעי של חטיבת הנגב. הוא הדריך חיילים עולים במחנה דפו ליד רוחמה. לאחר מכן מונה לסגן קצין המודיעין של הגדוד השביעי תחת פיקודו של עוזי נרקיס. הוא השתתף בקרבות: כיבוש ביר עסלוג' וההתקפות על משטרת עיראק סואידן. במבצע "עובדה" היה חלק מהלוחמים שיצאו בדרך לא דרך אל מרחבי הנגב הדרומי בואכה אום-רשרש. דניאל הוביל את הלוחמים כסייר והיה מראשוני הלוחמים שנכנסו לאום-רשרש. בערבו של ה-9 במרץ 1949 נכח בהנפת דגל-הדיו על ידי אברהם אדן ["ברן"] במפרץ אילת. פעילות אזרחית: לאחר סיום המלחמה שב ללימודיו והשלים תואר ראשון בלימודי בוטניקה ומקצועות מישניים של גיאולוגיה וביוכימיה וקיבל תעודת מוסמך - BA. בשנת 1951 שב לקיבוצו גבע. שם לימד בבית הספר המקומי, הקים מעבדה ובו גם אוסף מאובנים בבנין "בית אטקין". במקביל טיפח את ענף החרובים בגבע. בשנת 1954 נישא לאסתר אדמונית (קרזנר) והקים את משפחתו בגבע. בשנת 1957 נולדה בת הבכורה דפנה-מיכל. כשלושה חודשים לאחר מכן יצא דניאל עם משפחתו להשתלמות ולימודים גבוהים באוניברסיטת UC דוויס בקליפורניה. בשנת 1959 נולדה הבת השנייה: פנינה-שפרה (פני). בשנת 1961 לאחר פרידה מאשתו שב לגבע ולהוראה בבית הספר. במקביל הקים את ענף השקדים בגבע. בשנת 1962 התחתן בשנית עם פועה. לפועה ודניאל נולדו ארבעה ילדים: גיא, לילך, תומר ומורן. בשנת 1970 יצא שוב לארצות הברית והביא עימ וארצה את המכונה הראשונה לניעור שקדים, ה"שייקר". כן טיפל במטע הפקאנים. בשנת 1975 עבר להדריך במחלקת המטעים של משרד החקלאות ובמסגרת זו פרסם חוברות הדרכה של השקד ועל הפקאן. במקביל ניהל את ענף הפקאנים בגבע ונסע לסיורים מקצועיים בכול רחבי העולם. בשנת 1985 היה ממקימי מפעל "השקדיה" בקיבוץ גבע, עבד בבקרת איכות, גינון, הדברה וכאחראי מחסנים. במקביל, המשיך להדריך ולסייר ברחבי הארץ והעולם. בשנת 1997 המשיך לסייע במטעים והתחיל במחקר על עץ התאנה. במקביל השתלב כעובד במפעל "בקרה". בשנת 2006 זכה באות "יקיר ענף השקדים" על תרומתו החלוצית. בשנת 2009 בגיל שמונים ושלוש החליט לפרוש מעבודתו במפעל ובילה את זמנו בקריאה, בטיולים רבים, ובהאזנה להרצאות בבית סביון - מרכז לקשישים שבגבע. בשלישי בספטמבר 2010 נסע עם בני משפחתו העניפה לטבול במימי בריכת הסחנה ושם צלל דניאל לעולמו. דניאל רז היה חבר קבוצת גבע עד לפטירתו ב-3 בספטמבר שנת 2010. הוא נקבר בבית העלמין בקבוצת גבע. פרטים ביוגראפיים הובאו מספר הזיכרון שהוציאה המשפחה לזכרו.