קורות חיים
צבי נולד בשנת 1929 בפולין. עבר את השואה במחנה ריכוז ושרד את מצעד המוות. עלה ארצה בשנת 1947 דרך מחנות המעצר בקפריסין, עם קבוצת ילדים לקיבוץ משמר השרון, שם התחנך במסגרת "עליית הנוער".
התגייס בשנת 1948 לפלי"ם ועבר קורס ימי בקיבוץ שדות- ים.
השתתף במספר פעולות ימיות, שירת על הספינה פרטו פ.39. עונד את "אות הקוממיות".
בחייו האזרחיים צבי הוא אמן פעיל במשך תקופה ארוכה בישראל ומחוצה לה.
למד בבית הספר למשחק על יד תיאטרון "הקאמרי" בתל-אביב. למד פנטומימה בפריז אצל מרסל מרסו ואטיין דקרו. החל לכתוב בשנות ה- 80.
יצר קטעי פנטומימה עם תוכן טרגי-קומי וכן כתב וביים מחזה בשם: "ברח, יעקב, ברח" על זיכרונות ילדותו בתקופת השואה - לפנטומימאי ולקריין - אותו הציג על במות אירופה, ארצות הברית, קנדה וישראל.
סיפרו הראשון ביידיש "איך און למך" ("אני ולמך") יצא לאור בשנת 1994 בהוצאת י.ל. פרץ ובשנת 1997 זכה בפרס שייבר לספרות ולאומנות מבית שלום עליכם.
ספר שני שכתב גם ביידיש - "אפגעגעבן ברויט" - יצא לאור בשנת 1996 וזיכה אותו בפרס ליצירה ספרותית ע"ש איציק מאנגר בשנת 2000. ספר זה - "לחם נקמות" - בתרגומו של יעקב בסר, יצא לאור בשנת 2002 בהוצאת זמורה-ביתן.
ספר שלישי, בשם "א פיש האט מיך נישט איינגעשלונגען" (דג לא בלע אותי) - יצא לאור בשנת 2003.
ראוי לציין כי שני ספריו הראשונים דנים בעיקר בתקופת השואה. אולם הספר השלישי מספר על השחרור מהמחנות, על העלייה והחיים בארץ.
במקביל לכתיבה, הופיע בסרטים ובתיאטרון:"יעקב השקרן", מאת יורק בקר - בפסטיבל עכו. "ההולכים בחושך" מאת חנוך לוין - בתיאטרון הבימה. בסרטים ובסדרות טלוויזיה: "רכבת החיים" (צרפת), "שמיכה חשמלית ושמה משה" מאת אסי דיין ועוד.
בשנים 2002, 2003 הופיע במסגרת הפרינג' בבית ציוני אמריקה עם הצגתו האחרונה "להיות" - על השואה.
צבי כנר התגורר בתל-אביב עד לפטירתו בחודש אפריל 2009.
