סמל וירצברג בני ז"ל

קורות חיים

בני נולד ב-12 באוגוסט שנת 1928 בהמבורג, גרמניה להוריו רגינה וגבריאל. המשפחה גורשה מגרמניה לאחר "ליל הבדולח" ועברה לפולין. במלחמת העולם השנייה מצאו עצמם בני המשפחה בעיירה סוסנוביץ בפולין עם בנם היחיד, בני. הם עברו לעיר הולדת האב לאחר שאחותו שיכנעה את המשפחה לשוב לפולין. באקציה של חיסול הגיטו הובלו לאושביץ. בני חי במחנה המוות בצילו וכמשרתו של ד"ר מנגלה. לאחר צעדת המוות זכה לצאת לחופשי בזכות חיילי צבא ארצות-הברית. בדרך ההעפלה והבריחה הגיע ארצה לנמל חיפה בשנת 1945 מאיטליה. בני הצטרף לקבוצת ההכשרה בגבעת השלושה והפך צבר בכל אורחות חייו. הוא נצמד לאוהלי הפלמ"ח שהיו פרוסים בקיבוץ. התגייס לפלמ"ח בפברואר 1948 ובמלחמת העצמאות לחם בשורות הגדוד החמישי של חטיבת הראל כחבר ההכשרה המגויסת. היה בפלוגה א', הפלוגה המסייעת עם מכונות היריה. השתתף בליווי השיירות ובקרבות לכיבוש נתיבי הפרוזדור לעיר הבירה הנצורה. כך הגיע בני, ילד הגיטו, מגיא ההריגה אל שער הגיא ותרם את חלקו הצנוע במלחמת העצמאות, בקרבות בנגב ובשחרור ירושלים. בשירות סדיר עסק בקליטת ואימון מתגייסים חדשים בשנת 1949. סיים את שרותו במלחמת העצמאות בדרגת סמל. נלחם במבצע סיני ובמלחמת ששת הימים בדרגת סגן-מישנה. פעילות אזרחית: עבד כ-18 שנה בקרן הקיימת לישראל. בסוף ימיו היה ממונה על מחקר יערני באזור הדרום. המציא ופיתח את תופעת "הלימנים" בערבה. בשנת 1950 נישא לרחל ולהם שני ילדים: אילן ודליה. בשנת 1967 פרסם את ספרו האוטוביוגרפי "מגיא ההריגה לשער הגיא". שם כתב בין השאר: "עשרה ילדים יצאנו יחדיו משער המוות, נותרו ששה, אבל לא ששה ילדים יתומים, כי אם ששה לוחמים. לחמנו ונילחם בכל עת, על מנת שילדים יהודים, באשר הם, שוב לא יתייתמו כמונו לעולם". בני נכנע לטראומת החדלון של הימים הנוראים ההם ובמו ידיו חרץ את גורלו וקטע את שירת חייו. בן 40 היה במותו באוגוסט שנת 1968.