שמש נעים ז"ל

קורות חיים

נעים נולד בבגדד בשנת 1917 וגדל בבית דתי-מסורתי. סבו היה שמש בבית-הכנסת, מכאן שם המשפחה "שמש". משפחתו של הסב הגיעה מפרס ובמשך כל השנים שמרה על אזרחות פרסית, כדי לא לשרת בצבא העיראקי. נעים למד בבית-ספר עממי של הקהילה היהודית: עברית, ערבית ותנ"ך. לאחר הפגנה אלימה של המון מוסלמי, אמר אהרון ציזלינג ז"ל שהאלימות תהיה בעתיד מופנית כלפי היהודים. דבריו שכנעו את נעים לעלות ארצה, והוא רק בן 16. אחד המורים זייף את תעודת הזהות ורשם גיל: 18. נעים יצא לדרך בברכת אביו, אך בהתנגדות אמו. ב-1934 יצאו 20 בחורים צעירים מבגדד לדמשק, בדרכם לגבול ישראל. כשהגיעו לראש-פינה הניפו את דגל ישראל והחלו לשיר. מדריכם עובדיה סחייק מגינוסר, הציע להם ללכת לקיבוץ. ארבעה מהם רצו להצטרף לקיבוץ, ועם מכתב המלצה מ"הפועל המזרחי" בבגדד, צורפו לגרעין של טירת-צבי. אך הם לא הסתדרו ונעים נסע למזכירות הקיבוץ בעין-חרוד לבקש קיבוץ אחר. הוא נשלח ל"קבוצת החוגים" שהייתה אז במעיין-חרוד. בשנת 1940 שובץ לקבוצת-עבודה בעתלית, אליה הצטרפה קבוצת בנות נחמדות מפולין. "הנחמדה מכולן," סיפר נעים, "הייתה שושנה". הם נישאו והולידו 4 ילדים: בועז, צביה, רותי ודפנה. בקיץ 1941 גויס נעים ל"פלוגה הערבית" של הפלמ"ח, ולאחר חודש אימונים, נקרא לחיפה. שם נערכה מסיבה לכבוד יציאתו למשימת ריגול בדמשק. הוא קיבל חליפת "פרנג'י", כפייה ועגל. ביומו הראשון בדמשק, יצא לשוק וביקש לצחצח את נעליו. מצחצח הנעליים שאל אותו אם כך משלמים בפלסטינה... זהותו הוסגרה בגלל הכפייה, שהוחלפה מיד לתרבוש, כמנהג המקום. לאחר ששב ארצה, התיישב בבית-השיטה. שם היה אחראי על "הקבוצה הבבלית". בין לבין, היה נעים שומר שדות, מחסנאי וחצרן. ב-1951 עם העלייה הגדולה מעיראק גוייס נעים ל"שער העלייה" ואח"כ מונה למנהל מעברה ב' בעפולה. עם בוא החורף, לחם נעים להקמת צריפים. כמו-כן גייס מורים ממרחביה, הביא ספסלים וציוד ופתח 2 כיתות יסוד. להשכלת מבוגרים גייס את חברי בית-השיטה ונערים מהכיתות הגבוהות. על כך קיבל אות הוקרה מאריה דולצין, יו"ר הנהלת ההסתדרות הציונית. אח"כ מונה לריכוז בניין, וניהל את עבודת בניית האסם. לאחר מכן עבד במסגרייה. בשעות הפנאי קיבל על עצמו את האחריות על הקבורה בבית-העלמין. בנוסף, היה אחראי על מערכת ההגברה של בית-השיטה והפעיל צוותים רבים בחגים ובאירועי תרבות. נעים נפטר ב-29 בנובמבר 2003 (ג' כסלו תשס"ד) ונקבר לצד אשתו בבית הקברות בבית-השיטה.