אל"מ בר ברנשטיין מנחם ז"ל

קורות חיים

מנחם בר נולד בשנת 1925 בקבוצת כנרת, היה מן הילדים הראשונים של כפר יהושע, הסמוך לבסיס רמת דוד, ועד יומו האחרון היה קשור לאהבותיו הישנות: הטיסה והדאייה ואדמת העמק. בגיל 15 החל לדאות ב"כפר ילדים" שעל גבעת המורה. בשנת 1943 קיבל רישיון טיס מטעם ממשלת המנדט. הוא התנדב לפלמ"ח והיה מדריך דאייה. בשנת תש"ח הוצב לטייסת הגליל שבפיקודו של משה פלדמן (פלד), שאומר כי היה זה בר שהדביקו בחיידק הטיסה. עם פלישת הכוחות הסוריים לעמק הירדן, בחודש מאי 1948, המריאה טייסת הגליל מיבניאל לתקוף את הפולשים. בר ביצע שש גיחות תקיפה ביום. הוא תקף את ג'נין ואת צבא ההצלה של קאוקג'י, על טירה הטיל כרוזים ובעין-מאהל הבעיר מתבן. הטייסת הושיטה סיוע צמוד לחטיבת גולני. בקיץ תש"ח, נשלח מנחם עם חבריו לעיר אולומוץ שבצ'כוסלובקיה, לקורס טיס מסודר. הוא חזר לארץ והשתתף בשלבים האחרונים של מלחמת העצמאות. באביב 1950, במבצעי "שישליק" ו"קבב", נשלח לצלוף על בדואים ועדריהם שפלשו לתחום ישראל. האיכר שבו התקומם, לימים סיפר כי "לא היה לי לב לזה. אפילו לא ניסיתי לכוון כמו שצריך". תרומתו הגדולה לחיל-האוויר החלה עם מינויו למפקד קורס אימון מבצעי (קא"מ) בבסיס רמת-דוד. הוא ברא יש מאין תוכנית אימונים מסודרת. הוא הציב בטייסת שלו, טייסת 105, לוח הישגים והרגיל את טייסיו לשפר ללא הרף את ביצועיהם. כמו כן התנגד לטיסות האווירובטיקה הראוותניות, שעלו בתאונות וגבו חיי אדם. הוא היה שתקן ועקשן, וניצל כל רגע פנוי כדי לרשום דבר מה לשיפור במחברתו. במקום להתגורר בבסיס, הוא חזר מדי לילה לישון בביתו הסמוך. באוקטובר 1951 יצא לאנגליה, לקורס בחיל-האוויר המלכותי, שם התגבר בקושי על מכשול השפה. כשחזר אל הטייסת שלו, תירגם חומר שהביא מאנגליה, הנהיג קורס מקלענות, הציב מצלמות ירי במטוסים וניתח ללא-רחם את התוצאות. ב-17 ביוני 1953, הקים מנחם בר את טייסת הסילון הראשונה, עם שני מטוסי "מטאור", "סופה" ו"סער". הסב בצורה שיטתית קורס אחר קורס של טייסי סילון. "בהתמקדות יוצאת דופן, הוא העביר את חיל האוויר מבוכנה לסילון", אומר מפקד החיל דאז, אלוף (דימ.) דן טולקובסקי. אל"מ (דימ.) שמואל שטופר ואל"מ (דימ.) יעקב אגסי אומרים כי מנחם בר המציא את המושג "הסבב", שאיפשר טיפול מהיר במטוס השב ממשימה והכנתו לגיחה הבאה. כן המציא את "ימי הקרב", שבהם תירגל החיל, מעבר מהיר מרגיעה ללחימה. הוא היה מפקד בסיסי רמת-דוד ותל-נוף. שימש כסגנו של מוטי הוד בניצחון הגדול של החיל במלחמת ששת הימים. לאחר שפרש בשנת 1968 טס בחברת "אל-על" והקדיש את שארית ימיו לאהבתו הגדולה - הדאייה. חבריו, פרידל לוין, שהשתתף עימו באליפות העולם בדאייה בגרמניה בשנת 1960, דן אורן ומיכאל פינקוס - נוהגים לומר כי "דאה כמו הציפורים". הוא גם הטיס שני מטוסים שבנה בעצמו. ההיסטוריה של חיל האוויר, שהדגישה בעיקר את פועלו של עזר וייצמןף, גימדה את תרומתו של מנחם בר. העוול תוקן רק כשפירסם אהוד יונאי את ספרו "עליונות אווירית", שהיה מעין היסטוריה אלטרנטיבית של החיל. המתרגם, תא"ל יפתח ספקטור, כתב כי הודות לספר זה נחשף "משקלו האמיתי, האדיר, של האיש הצנוע הזה בהפיכת חיל האוויר המוקדם למכונת מלחמה יעילה". [דברים שכתב על מנחם בר, אל"מ (דימ.) אורי דרומי]. מנחם בר התגורר בכפר יהושע עד פטירתו בחודש ינואר 2007.