טוראי ירדן יורדן יהודית

קורות חיים

יהודית נולדה בעיר מישקולץ, הונגריה, ב- 13 ליוני 1929. יהודית בת יחידה להוריה, גרה והתחנכה בבודפשט מגיל 3. למדה בבית ספר יסודי ממלכתי ולאחר מכן נועדה לעבור לגימנסיה, אך עקב ההגבלות על היהודים נרשמה לבית ספר תיכון בחסות המיסיון הפרוטסטנטי הסקוטי. בתום ארבע שנות לימוד הצליחה להתקבל לכיתה החמישית בגימנסיה היהודית. לצערה, כבשו הגרמנים את הונגריה, ב-19 למרץ 1944. על היהודים הוטלו הגבלות. יהודית נאלצה לברוח מהבית היהודי בסוף מאי 1944, וחייתה עם תעודות מזויפות, בזהות שאולה של נערה בוגרת. אחרי שהלשינו עליה היא נרדפה ע"י ה"גסטאפו" וחזרה לבית הוריה. שם הסתתרה עם בני משפחתה. עברה תלאות עם בני משפחתה. כשהרוסים התקרבו לבודפשט, הצעידו את אנשי מחנות העבודה, ואת יהודית ובני משפחתה בתוכם, לכיוון אוסטריה. היה זה "מצעד מוות", יהודית ואמה הצליחו לברוח, בעזרת תעודת מגן שוויצרית, שחברי תנועות הנוער הציוניות הצליחו להגניב לצועדים בדרך. הן השתקעו ב"בית-מוגן" בחסות הקונסוליה השוויצרית. בסוף דצמבר 1944 הן הוכנסו לגטו. יהודית והוריה שוחררה ע"י הצבא האדום ב-18 לינואר 1945. אחרי השחרור התמסרה יהודית לפעילות ב"שומר הצעיר". יהודית והוריה עלו ארצה באוניית המעפילים "מקס נורדאו", ב-16 למאי 1946. היא נשלחה לקיבוץ בית-זרע, במסגרת עליית-הנוער. שם הצטרפה לקבוצת "הכובש". זו הייתה קבוצת נוער של ניצולי שואה מפולין. במסגרתה עבדה, למדה וקיבלה הכשרה צבאית של ה"הגנה". בסוף 1947 התגייסה לפלמ"ח במסגרת הכשרת "עין-השופט", במסגרת הגדוד הראשון של חטיבת-יפתח. בתחילת 1948 עברה עם ההכשרה לעין-השופט, ובתחילת האביב הם עברו לגליל למחנה פילון. יהודית מילאה תפקידי שמירה במשטרת ראש-פינה. עם חבריה עברה ביוני 1948 לסרפנד. הגדוד השתתף ב"מבצע דני". על יהודית הוטל להיות האפסנאית הפלוגתית. תפקיד זה אפשר לה להצטרף לבנים, שנלחמו בקרבות באל-קובאב, דניאלה, ג'ימזו, שילטה ו'. בשלב מאוחר יותר שהתה בקיבוץ גת, כשהתרחש הקרב הראשון על פלוג'ה. בסוף הקיץ ירדה עם היחידה לנגב להחליף את חטיבת-הנגב. היא וחבריה נסעו לנגבה באורות כבויים ומשם חצו בחצות הלילה, את הכביש ליד משטרת עיראק-סואידן, בטור רגלי, עד הגיעם לקיבוץ דורות. בנגב הייתה באורים ובבוסתן. עם סיום הקרבות עלתה ההכשרה למחנה מנסורה. יהודית השתחררה במרץ 1949. פעילות אזרחית: אחרי השחרור חזרה לבית הוריה בנתניה. בדצמבר 1949 התחתנה עם צבי חברה בעין-השופט. הם עזבו את הקיבוץ ביולי 1950 והשתקעו בנתניה. שם עבדה ולמדה בסמינר לגננות, במחזור הראשון של הסמינר בנתניה. הוסמכה להוראה בשנת 1952. בנתניה נולדו ליהודית וצבי ילדיהם אורנה וארז. ב-1965 השלימה את בחינות הבגרות ולמדה באוניברסיטת ת"א פסיכולוגיה וספרות עברית. לאחר קבלת התואר הראשון, לימדה בסמינר למורים וגננות ע"ש "שיין" בפ"ת. שם לימדה פסיכולוגיה ופדגוגיה, וכן עסקה בהדרכה פדגוגית מעשית. ב-1975 סיימה תואר שני בהצטיינות. היא למדה באוניברסיטה העברית חינוך והיסטוריה - "שואת יהדות זמננו". בד בבד עם עבודתה בסמינר "שיין", היא לימדה עשר שנים בסמינר לווינסקי, בהשתלמות מורים לתואר "מורה בכיר", ובהשתלמות לחטיבות הגיל הרך. לימדה פדגוגיה במשך שבע שנים במכללה לחינוך גופני ע"ש וינגייט", ובאילת ניהלה קורס אוניברסיטאי לגננות. בשנת 1988 פרשה לגמלאות אחרי 38 שנות עבודה. יהודית המשיכה לעבוד חלקית בהדרכת צוותי מורים בבתי-ספר, ב"למידה-פעילה", תחום התמחות שהשלימה אחרי לימודי התואר השני. כיום מתגוררת יהודית בדיור מוגן "בבית-בכפר" - ביתן אהרון עם צבי בעלה.